FR    EN

יום הטבילה הוא כיום כניסתה לחופה, יום ששערי שמים פתוחים, כיום כפורים קטן. על-כן תכין את עצמה בת-ישראל להיות ראויה לקבלת הקדושה והטהרה.

 

רשימת מקוואות

 

שם הישובשם המקווהרחובנשיםגבריםכליםטלפון מקווהבלניתטלפון
אביטלאביטלVמזל זכריה04-6591938
אביעזראביעזרVVמאיר אסתר02-9913822
אבן יהודהעין יעקבהבניםV09-8910288
אבן מנחםאבן מנחםVVתמי מור יוסף04-9806834
אבן ספיראבן ספירVששון אסתר02-6412728
אבן שמואלאבן שמואלVתמר זהבי08-6814975
אבני איתןאבני איתןVמלכה ליבוביץ052-870518
אבני חפץאבני חפץV09-8946297חנה גוטמן09-8947651
אדורהאדורהVענת סויסה08-6602648
אדיריםאדיריםVפרץ רחל04-6499363
אדםאדםVV02-5849770מרגריטה ישראלוב02-6565043
אדרתאדרתVאליהו חנה02-9912478
אוהדאוהדVמרסל בן עיון08-9985288
אופקיםמקוה אהרקפת 8VV
אופקיםמקוה בגולומבV
אופקיםמקוה גרבי עמרם בן דיואןVV08-9925356
אור הגנוזאור הגנוזד.נ. מרום הגלילVVנירה סעדה04-6980575
אור יהודהעולי הגרדוםעולי הגרדום 4V03-5330718
אור יהודהההגנהאפרים גואטה 18V03-5331347
אור יהודהיוסף חייםיוסף חיים 8V03-5334025
אור עקיבאהללהללV04-6264098
אור עקיבאבן יהודהדרדשתיVV04-6264099
אור עקיבאאורותאורותVV
אורה עמינדבאורה עמינדבVVלחיאני רינה02-6434729
אורנית התאנההתאנה 1 א'VV03-9360966
אזורמשה שרת משה שרת 50V03-5596001
אחוזםאחוזםVאיילה אברג'ל050-873849
אחוזת אתרוגאחוזת אתרוגVVשרה בן שטרית08-8580521
אחיהאחיהVVליאת עבו02-9947419
אחיעזראחיעזרVVV08-9295042חדוה בידני08-9295559
איבי הנחלאיבי הנחלVפיגי מטודי050-599648
אילן שדהאילן שדהVVקרן רות
אילתשכונה א' חורבVV08-6373801
אילתמערב 1ששת הימיםV08-6331791
איתמרגבריםV
איתמרנשיםV02-9975730רונית רונצקי02-9975250
איתן איתן Vשולמית יפרח08-6815166
אלומה (חזון יחזקאל)אלומה (חזון יחזקאל)VVמזל אוחיון08-6880245
אלוןאלוןVV02-9978447גילה וינברג02-9972741
אלון מורהנשיםV02-9975387רחל אטיאס02-9973830
אלון מורהגבריםV
אלון שבותאלון שבותVמרים ספדיה02-9309467
אלוני הבשןאלוני הבשןVרחל כרמיאל04-6960017
אליכיןאליכיןהציפורןVVV04-6301106
אליפלטאליפלטד.נ. כורזיםVתמי ימין052-465735
אליקיםאליקיםד.נ. חבל מגידו 19255Vדוד יונה9892253
אלישיבאלישיבVמיכל חדד04-6365011
אלישמעאלישמעVרחל גלם09-7489887
אלעדאלעדניסים גאון 40V03-9095079
אלעדאלעדחוני המעגל 8V03-9096319
אלעדאלעדיונתן בן עוזיאל 13V03-9090513
אלעדאלעדהרי"ף 29V
אלעזראלעזרVבקי גולדשטיין02-9931735
אלפי מנשהאלפי מנשהכרכום 1VV09-7925843
אלקושאלקושVרותי שמואל נזרי04-9870754
אלקנהאלקנה מאחורי בנין המוע"מVV03-9362696
אמוניםאמוניםVג'אן גיטה08-8551929
אמיריםאמיריםד.נ. בקעת בית הכרםVVרחל אסתר רוסו04-6980071
אמנוןאמנוןד.נ. רוודיםVשלג רחל050-887846
אפרתדקלמרכז מסחריVV02-9938647
אפרתרימוןהרימוןVV02-9931513
אפרת זיתזית שמןV
ארבלארבלVV
אריאלשומרוןשומרון 1 V03-9366539
אשבולאשבולVכהן ימינה08-9944375
אשדודמקווה טו'ברוריה 7V08-8677987
אשדודמקווה יג'המלך שלמה 27V08-8678534
אשדודמקווה יא'החרמון 5V08-8640093
אשדודמקווה ח'מבוא האתרוגV08-8544108
אשדודמקווה ו'ירמיהו הלפרין 9V08-8651864
אשדודמקווה ד'הרב שאוליV08-8542169
אשדודמקווה ג'הפלמ"ח 27V08-8567914
אשדודמקווה א'משמר הירדן V08-8567911
אשחראשחרVציפי אידלברג050-732707
אשכולותאשכולותVVרויטל זכות08-6654403
אשלקוןשפיראמשהV08-6761732
אשקלוןאפרידרהקקיוןVV08-6734135
אשקלוןברנעמעלות אשר 9VV08-6781192
אשקלוןגבעת ציוןהמרדVVV08-9726127
אשקלוןרמת אשכולדוד רזיאל 37VV08-6755645
אשקלוןמצדה אפרים צורV08-6752638
אשתאולאשתאולVבוטא אסתר02-9917894
באר יעקב נשיםעוזיאל 5V08-9281294
באר שבעשאול המלךשאול המלךVV08-6106171
באר שבעי.ח.ד. חצריםיוהנה ז'בוטינסקיV08-6418139
באר שבעכלותרחבת שטריתVV08-6421054
באר שבענווה זאביהונתן ז'בוטינסקיVV08-6420855
באר שבעהיכל שלמה2היכל שלמה2V
באר שבענאות לוןנאות לוןVV08-6431402
באר שבענווה נוייסמיןV054-434875
באר שבעה'סטרומהVV08-6410401
באר שבעד' מרכזכיכר הקניזיVV08-6480948
באר שבעד' צפוןשמעון בן שטחVVV08-6480844
באר שבעג'גוש עציוןVVV08-6273987
באר שבערמותהמדעVVV08-6486770
באר שבע היכל שלמה1היכל שלמה1VVV08-6480843
בטחהבטחהVVדנה יהודה050-909163
ביריהביריהד.נ. מרום הגלילVV04-6925292חנה ביטון04-6972318
בית אריהבית אריהVVיפה ישראל08-9297258
בית גמליאלבית גמליאלד.נ. עמק שורק 76880VVVציפי זליג08-9431079
בית דגןבית דגןהבנים 19VV03-9601234
בית הגדיבית הגדיVVטרבלסי דינה08-9941111
בית חג"יבית חג"יVVחוה זילברברג02-9964386
בית חורוןבית חורוןVV02-5362072רבקה צקוטאי08-9265353
בית יוסףבית יוסףVVשרה שמואלי04-6481056
בית יתירבית יתירVחנה אופק02-9963125
בית מאירבית מאירVזר טובה02-5343379
בית עוזיאלבית עוזיאלVסויסה עליזה08-9247549
בית עזראבית עזראVVדהן כוכבה050-770261
בית רמוןרמון ביתVVאסתר מליק
בית שאןישראלשכון ג'V04-6587975
בית שאןיהושעשכ' אליהוV04-6587480
בית שמשזכותא דרמ"ארשב"י 16-18V02-9996363
בית שמשקריה החרדיתאור החיים 2V02-9991760
בית שמשראובןראובן 20VV02-9991940
בית שמששביל האשלאשל 26VV
בית שמשבן זכאיר' יוחנן בן זכאי 30VV02-9998472
בית שמשלכישנחל לכיש 32VV02-9912442
בית שמשגבעת שרתהרקפת 72VV02-9917488
בית שמשהמשלטהמשלט 12אVV02-9913404
בית שקמהבית שקמהVVלוגסי סימי08-672838
ביתר עליתנשיםקדושת לוי 68V02-5807722
ביתר עליתנשיםהרב ברים 7V02-5800669
ביתר עליתנשיםקנייבסקי V02-5725649
ביתר עליתנשיםאריאלי 3V02-5808444
ביתר עליתנשיםבעל שם טוב 8V02-5806059
בן זכאיבן זכאיד.נ. אבטח 79210VVVעטיה רחל08-9431791
בני ברקמי נחתאחיה השילוני 4V03-5709617
בני ברקפרדס קץגדנגור 12V03-5790636
בני ברקרמת אלחנןאבני נזר 13V03-5705417
בני ברקשכון ויזניץרבינא 16V03-5744870
בני ברקשכון ה'שדרות תורה ועבודה 13מ03-5794661
בני ברקשכון ג'בארי 7V03-5744868
בני ברקמרכזהרב קאליש 14V03-5794489
בני ברקקרית הרצוגהרב נויפלד 12V03-6196867
בני ברקנוה אחיעזרנחל שורק 25V03-5744869
בני ברקזכרון מאירחפץ חיים 7V03-6187479
בני דרוםבני דרוםד.נ. אבטח 79250VVV050-522001מירה אשכנזי08-8520824
בני עיישמקוה נשיםערבי נחלVV08-8594386
בני ראםבני ראםVאיקה חדד052-521299
בנימינהמקוה נשיםהנדיבV04-6380548
בקועבקועVשרעבי רחל08-9237057
בר גיוראבר גיוראVVכלפון מרים02-5345521
בר יוחאיבר יוחאיד.נ. מרום הגלילVVורדה ג'רבי04-6989896
ברושברושVועקנין רבקה08-9923988
ברכיהברכיהVVיהודית עטייה08-6753296
ברקןברקןV
בת הדרבת הדרVVיהודית מושקוביץ08-6755644
בת חפרבת חפרVVVסיגל אליה052-442036
בת יםבאבובהאדמור מבאבוב 10V03-5518031
בת יםרמת יוסףסמטת הורדים 6V03-5076933
בת יםשבת אחיםבזל 5V03-5522588
בת יםבית יעקבסמטת הכרמל 6V03-5517298
בת עיןבת עיןVקרן נטורה052-233812
גאולי תימןגאולי תימןVאסנת דמתי052-473814
גאוליםגאוליםVסמדר רחל09-8948217
גבעוליםגבעוליםVרצון שמחה89944503
גבעותגבעותVמרים יעקב02-5346922
גבעת אבניאבני גבעתVVרחל מימון
גבעת אסףגבעת אסףVיעל חסקין052-440889
גבעת הראלגבעת הראלVV02-9947386מיכל אלקסלסי02-9400559
גבעת ושינגטוןגבעת ושינגטוןד.נ. אבטח 79860VVV08-8511990אודליה גברא08-8532679
גבעת זאבגבעת זאבעמק אילון 2VVV02-5362158
גבעת יעריםגבעת יעריםVטרם רינה02-5341015
גבעת ישעיהוגבעת ישעיהוVVביטון שרית02-9994703
גבעת ניליגבעת נילימרכז גבעת ניליVאטיאס עליזה04-6389263
גבעת עדהמקוה נשיםחיV04-6380443
גבעת שמואלנימרוברנימרוברVVV
גבעת שמואלעגנוןעגנון 6V03-5320053
גבעתיגבעתיVזערור אורנה08-8557687
גבעתייםטייברטייבר 55VVV03-5719566
גבעתייםמנרהמנרה 2V03-5719567
גדישגדישVפרץ אסתר04-6597721
גדעונהגדעונהVמרחום רחל04-6531158
גדרהליליבלוםליליבלום פינת ויצמןVV08-8692754
גורןגורןVVשושנה בן שבת04-9806290
גילתגילתVאסתר מלכה050-909163
גיתיתגיתיתVVנעמה הר טוב02-9943136
גן יבנהרבי עקיבארבי עקיבאVVV08-8571678
גן יבנההכדהכדVV08-8672507
גן נרגן נרV
גני תקווהגני תקווההר סיניV03-5344840
גני תקווהישמח משהעין גניםV03-5351687
גפןגפןVפרץ יהודית08-8585877
גרנותגרנותVVבתיה לוי04-9806052
דוב"בדוב"בד.נ. מרום הגלילVאסתר וקנין04-6989780
דולבדולבVV02-9975621ברכה בהרב02-9973970
דימונהחדשעובדתV08-6552128
דימונהינרההדסVVV08-6554375
דישוןדישוןד.נ. מרום הגלילVגילה ועקנין04-6940942
דלתוןדלתוןד.נ. מרום הגלילV04-6924439לאה מבורך04-6921594
הוד השרוןנווה נאמןשמעון הצדיקV09-7408945
הוד השרוןגני צביהדבשV09-7437824
הוד השרוןגיוראהבבליV09-7446890
הוד השרוןרבתייםיהושע בן גמלאV09-7604286
הוד השרוןמגדיאלסוקולוב 28VVV09-7416944
הודיההודיהVVיונה מדמוני08-6755420
הודיותהודיותVVיהודית מור
הזורעיםהזורעיםVVלב שרה
הר ברכההר ברכהV02-9974232רות משומר02-9974044
הרצליהיד התשעהזיסו 12V09-9567917
הרצליהאזור ב'היונד 20V09-6201485
הרצליהנוה עמלפנקס 54VV09-9516136
הרצליהמרכזיסירקין 4VV09-9507136
ורד יריחוורד יריחוVVשרלה טאייב02-9942049
זבדיאל זבדיאל VVאורה גמני08-8587285
זוהרזוהרVאושרית דרשן08-6896777
זיתים כפרזיתים כפרVVמרים שלמה
זיתןזיתןVV08-9295507פנינה פדלון050-669703
זכרון יעקבנשים מרכזהמיסדים 89V04-6390308
זכרון יעקבנשים דרוםסמטת הבאר 8V04-6396535
זכריהזכריהVדוד מרגלית02-9913575
זמרתזמרתV08-9945605סעדון פנינה08-9943754
זנוחזנוחVאוחיון שונטל02-9915814
זרועהזרועהVאלבז חנה08-9941703
זרחיהזרחיהVVחנה משיח08-8584634
זרעיתזרעיתVהרנייטה בניסטי04-9807357
חבצלת השרוןחבצלת השרוןVיעל חסון09-8663222
חדרהבית אליעזרקיבוץ גלויות 16V04-6201358
חדרהגבעת אולגההאמוראים9VV04-6341874
חדרהמרכזי חדרהלבוצ'קין VV04-6323660
חדרהנוה חייםעלית הנוער 15V04-6224735
חדשהחדשהVVחנה יצחקי02-5361483
חולוןעדנההרב קוק 7VV03-5058268
חולוןשלוהישעיה 6V03-5509978
חולוןקרית שרתהשילוח 23VVV
חולוןמכון שרהצבי שץ 15V03-6516541
חולוןבריאותהסנהדרין 27V03-6518899
חולוןקרית בן גוריוןמשעול הפצ 15VV03-5518523
חולוןשמ"יהעליה השניה 37V052-691917
חוסןחוסןVVשלומית פרץ04-9978786
חזוןחזוןד.נ. בקעת בית הכרםVV04-6987764עירית כלפה04-6980887
חיספיןחיספיןVVV04-6762599פנינה טחובר04-6763602
חיפהמקווה עירוניבצלאל 2מVV04-8620552
חיפהקרית שמואלתורה ועבודהVVV04-8710198
חיפהטברסקיד. יד לבנים פינת סילV04-8323303
חיפהמקור הברכההראשונים 55V04-8490391
חיפהשאולשאול 22VV04-8225139
חיפהעין היםההגה 7V
חיפהכרמלדרך הים 10V04-8387816
חיפהנווה דודהמלך שלמה 27V
חיפהסינישד' סיני 16V04-8343148
חיפהקרית אליהותל אביב 35VV04-8516128
חלץחלץVVיונה כהן08-6897396
חמדחמדVקדוש מרסל050-275823
חמדתחמדתVVמרים תורג'מן02-9947703
חצבחצבVכחלון צפורה08-8594046
חצורמקוה חצורתל חיV04-6930304
חצורקריה חסידיתקריה חסידיתV04-6934272
חרישחרישV
חרשהחרשהVV02-9978198נורית חניה02-9975136
חשמונאיםחשמונאיםVV02-9761478מרים רוטנברג08-9761588
טבריהאחוהטלדו 30V
טבריהשכונה ב'רמח"לVV
טבריהקרית שמואלורנר 3VV04-6725963
טבריהשכון ד'חזון איש 681V
טבריהמורודת טבריהצאלון VV
טירת הכרמלכהן 100 (ששת הימים)VV04-8576535
טירת צביטירת צביVVחוה חורין04-6078940
טל מנשהטל מנשהV052-566590אסתר גלסברג04-6350185
טלמוןטלמוןVV02-9974449לאה האריס02-9973848
טפחותטפחותד.נ. טבריהVVתמר זיגדון04-6781947
יבוליבולVVאילונה שטיינר08-9924830
יבנאלבית מרחץ ומקוה טהרהVV04-6708947
יבנההתורמוסהתורמוסV057-242199
יבנההדקלהגויבהV08-9431759
יבנהמרכזהחבלבלVVV08-9431689
יגליגלVרות פינטו08-9248513
יד בנימיןיד בנימיןVשרה מיפוא052-874218
יד נתןיד נתןVאין
יד רמב"מיד רמב"מVברטה אבוטבול08-9248494
יהודצבי ישיצבי ישי 16V054-656236
יונתןיונתןV04-6960376רינה בן צבי04-6960361
יושיביהיושיביהVטויטו חנה08-9942690
ייטיבייטיבVVלובה מיכאלובסקי02-9946824
יכינייכיניVסיאני שרה08-6897749
ינובינובVנורית גנדיאן09-8986324
ינוןינוןVעמר אילנה08-8583087
יסוד המעלהVרונית יוסף חי04-6937093
יסודותיסודות
יערהיערהVציפי וקנין04-9807180
יפיתיפיתVVחגית ג'ורג'י02-9409722
יצהרנשים V02-9975261בתיה שטרן02-9975253
יצהרגבריםVגברים
יקיריקירV09-7923385רסט יפה09-7923043
יקנעםירדןירדן 76VV04-9937852
יקנעםהורדיםהורדים 10VV04-9592315
ירדנהירדנהVנעמי לוי04-6480377
ירוחםדרוםגוש עציוןVVV
ירושליםפסגת זאבמול בית 26 ברחוב ארזVV02-5856990
ירושליםפסגת זאב מרכזסיירת גולני 9 VV02-5858246
ירושליםפסגת זאב צפוןמזל טלה 10 VVV02-6561951
ירושליםהר חומההממציא 19 V02-6452431
ירושליםדבאחיהודה הנשיא 15 VVV02-6782352
ירושליםגילה בהסנונית 3 VVV02-6767779
ירושליםגילה אאפרסמון 40 VV02-6766202
ירושליםגבעת שאולחיים ויטל 37 VVV02-6521577
ירושליםגבעת משהברוכים שמואל 14 VV02-5002714
ירושליםגבעת מרדכיהלר חיים 24 VVV02-5788374
ירושליםגבעה צרפתיתההגנה 17 VVV02-5811715
ירושליםבתי רנדהנציב 7 VVV02-6255560
ירושליםבית ישראלכפר השילוח VV02-5370931
ירושליםבית וגןשערי תורה 4V02-6438493
ירושליםאונגואר רמותשבתאי חזקיה 12 VVV02-5863176
ירושליםאשא עינירח' שלום סיון רמות גVV02-5866357
ירושליםעיר העתיקהרח' העומר 11 VVV02-6283715
ירושליםעין כרםרח' האחיות 7 V02-6436787
ירושליםנווה יעקברח' הרב זוין VV02-5849889
ירושליםרמות א'שיכוני טרגרV02-5865313
ירושליםעדה חרדיתאבן האזל 19V02-5388085
ירושליםרמתיים צופיםמשעול הקורנית 3 VV02-5864556
ירושליםתלפיות מזרחאבשלום חביב VVV02-6723026
ירושליםרמת שלמההרב כהנמן 16 VV02-5863121
ירושליםרמות אשכולפארן 6 VV02-5810741
ירושליםרחביההארי 5 VVV02-5632783
ירושליםקרית יובלפלורנטין 3 VVV02-6417110
ירושליםקרית מנחםהסביון 5 VVV02-6416946
ירושליםנווה יעקבבלבן מאיר 4 VVV02-5851355
ירושליםמורשה נכותאלישע 10 מ02-6272008
ירושליםמאור חייםהאדמו"ר מויזניץ' 9 VVV02-5323674
ירושליםלארזהאנטיגנוס 33 V02-6482534
ירושליםטלרח' גדעון 7 VVV02-6717597
ירושליםהר נוףרח' אגסי 10 VVV02-6526903
ירושליםקטמון הותיקההמצור 7 פינת החי"ש VVV02-5635174
ירחיבירחיבVציונה אושרי
ישעיישעיVבשארי פנינה02-9911505
ישרשישרשVסבג משה08-9248497
יתדיתדVאסתר גמרי08-9982695
כוכב השחרכוכב השחרVV02-9942101סלביה אוטינגר02-9941973
כוכב יאירכוכב יאירדרך הארץVV
כוכב יאירצור יגאלאבני חושןVV
כוכב יעקבכוכב יעקבVV02-9975185אסנת אלוס02-9975140
כלניתכלניתד.נ. טבריהVאסתר גואטה04-6780491
כסלוןכסלוןVטגדי אורה02-5344136
כפר אדומיםכפר אדומיםVV02-5903291יהודית לקס02-5354623
כפר אוריהכפר אוריהVאטיאס מזל02-5327670
כפר אחיםכפר אחיםVליפש חנה08-8504255
כפר גדעוןכפר גדעוןVכלפא האני04-6594486
כפר הרא"הכפר הרא"הV04-6366304אסתר פרידמן050-578826
כפר חב"דחב"דכפר חב"דV03-9606929
כפר חנניהכפר חנניהד.נ. בקעת בית הכרםVVרוני תורג'מן04-6980779
כפר חסידיםכפר חסידיםרח' המייסדיםVקדוש נעמה04-9849197
כפר חרוציםכפר חרוציםVשולמית אליהו09-7481097
כפר יובלכפר יובלד.נ. ג.ע.Vגבאי אפרת050-823500
כפר יונהאח"י אילתאח"י אילת V
כפר יעבץכפר יעבץVצדוק אסתר09-7963149
כפר מימוןכפר מימוןV08-9932985גלעד שרה08-9941530
כפר סבאעלייהאחדות 16V09-7414949
כפר סבאתל חייתל חיי 67V09-7660802
כפר סבאקפל"ןהנביאים 21V09-7656667
כפר סבאבן גוריוןבן גוריון 23V09-7670802
כפר עבודה פוריהכפר עבודהVשיפרה אלמליח04-6709278
כפר עציוןכפר עציוןVמרים קנוהל02-9935129
כפר שמאיכפר שמאיד.נ. בקעת בית הכרםVגילה יהב04-6989651
כפר תבורכפר תבורV
כפר תפוחגבריםVגברים
כפר תפוחנשיםVV03-9368361בן שלום יעל03-9364559
כרכוםכרכוםד.נ. רוודיםVVגלי יחד04-6801127
כרם ביבנהכרם ביבנהד.נ. אבטח 79850VVV08-8567804הילה סרף08-8604218
כרם בן זמרהכרם בן זמרהד.נ. מרום הגלילVשולה נחמיאס04-6989010
כרמי צורכרמי צורVגילה דורנשטיין02-9965106
כרמיאלרמת רביןחטיבת הארל 23VV04-9587935
כרמיאלמעלה הכרמיםמעלה הכרמים 13V04-9580967
כרמיאלהאיריסיםמשעול דולב 13VV04-9583245
כרמלכרמלVרבקה שטרן02-9963105
לביאלביאVVשטרן שרה
להביםלהביםמרכז הישובVV050-204100נחמה פרוכטר08-6272696
לודנאות יצחקהמצביאים 7VV08-9203002
לודג. הזיתיםחללי מינכן 4VVV08-9230265
לודאלפעלאלפעלVVV08-9226780
לודחב"דצמח צדקV08-9243754
לוזיתלוזיתVVביטון דבורה02-9913499
ליבנהליבנהVפנינה נחמני08-9953738
ליבניםליבניםד.נ. דרום רמת הגולןVיהודית דהן04-6720169
לכישלכישVאין
לפידותלפידותVאתי יעקב04-9873082
מבוא דותןמבוא דותןV04-6325328אלמליח מרינה04-6345802
מבוא חורוןמבוא חורוןVV08-9726783חוה גולדברגר02-9726722
מבוא מודיעים מודיעיםVהופמן נילי08-9264665
מבטחיםמבטחיםVיהודית עקרבי08-9987010
מביעיםמביעיםVשושנה חביב050-909163
מבשרת ציוןנשיםשדה חמד 9V02-5346368
מבשרת ציוןנשיםהראשונים 3V02-5346007
מגדיםמגדיםVבן הרוש חנה04-8575208
מגדלנשים החצבVV
מגדל העמקמרכזהנשיאיםV04-6543353
מגדל העמקאביבאביבV04-6543220
מגדל העמקנוף העמקנוף העמקV04-6547808
מגדל עוזמגדל עוזVנעמי לנדאו02-9936432
מגן שאולמגן שאולVיפה סעדון04-6402382
מדרך עוזמדרך עוזד.נ. חבל מגידו 19235Vטיירי יעל9890093
מודיעיןעמק דותןעמק דותן 35VVV08-9707133
מודיעיןשמשוניאליהו הנביא 14VV08-9715759
מודיעיןרעותמעלה הלבונה 2V08-9262876
מורשתמורשתVיעל פיק052-837232
מושב אחיסמךאחיסמךVשמחה אניס08-9230034
מושב בית נחמיהבית נחמיהVדמרי ירדנה052-334154
מושב בית עריףבית עריףVשלום תהלה03-9712916
מושב ברקתברקתVבן שלום תמר03-9721296
מושב גבעת כחגבעת כחVמעטוף נורית03-9721810
מושב גמזו גמזוVשושנה הלל08-9245220
מושב חדיד חדידVחבני תמר08-9249430
מושב טירת יהודה טירת יהודהVמעטוף נורית03-9721238
מושב כפר טרומןכפר טרומןVכהן מרים03-9711787
מושב כפר פינסכפר פינסV04-6271026מלכרי שחק04-6370537
מושב מאורמאורV04-6376333אילנה קוממי050-553526
מושב נחלהנחלהד.נ. לכיש צפון מיקודVרות יוסף052-229376
מושב נחלים נחליםVנחמיאס אסתר03-9322686
מזכרת בתיהמזכרת בתיההמייסדים 7V08-9349965
מחולהמחולהVVמזל בן טוב04-6581525
מחסיהמחסיהVאמויאל מרים02-9915893
מטולההראשוניםהראשונים 10V04-6951941
מטעמטעVאלקיים תמר02-5701674
מיטבמיטבVבת שבע יוסף04-6595056
מיצדמיצדVמרים גלזר02-9932011
מירבמירבVטלי ברוך04-6539115
מירוןמירוןד.נ. מרום הגלילVחנה סמדר טדגי04-6987252
מישור אדומיםגבעת המיסדיםVV
מיתרקדש ברנעקדש ברנעVVV08-6518460
מכמשמכמשVV02-5355310דינה שפילמן02-5355157
מלאהמלאהVאסור תמר04-6597065
מלילותמלילותVVסקזי אהובה08-9943941
מנוחמנוחVVמרים וקנין04-9806779
מנוחהמנוחהVסיגלית מרדכי050-862977
מנחמיהמנחמיהקרן היסודV04-6709772
מסדמסדVVיהודית שטרית
מסילת ציוןמסילת ציוןVאליהו פנינה02-9913186
מסלולמסלולVאהובה ימיני050-909163
מעגליםמעגליםVV08-9933390יצחקי יוכבד08-9945814
מעוןמעוןVרבקה אלקיים02-9962605
מעונהמעונהVפאני כהן04-9976147
מעלה אדומיםצמח השדההערבה 3VV02-5909385
מעלה אדומיםמצפה מגדיםפרי מגדים 102VV02-5901022
מעלה אדומיםנחליםהנחלים 96VV02-5352007
מעלה אדומיםמצפה נבומצפה נבו VV02-5351732
מעלה אפריםמעלה אפריםVVידידיה לוי02-9944160
מעלה בונהמעלה בונהVV02-9941007סופי ביסמוט02-9942429
מעלה גלבועמעלה גלבועVליני שטיין04-6067517
מעלה חברמעלה חברVVאורנה בורדמן02-9965079
מעלה עמוסמעלה עמוסVרחל שטינהוז02-9931368
מעלה שומרוןמעלה שומרוןV09-7929172לשם בתיה09-7929452
מעלות ההגנהההגנה 21V04-9973845
מעלותע"י העירייההכלניתVV04-9973567
מצליחמצליחVמשה אוחיון08-9231557
מצפה הושעיהמצפה הושעיהVעליזה מרמור04-6461789
מצפה יריחומצפה יריחוVV02-5354243שלומית קרויזר02-5354734
מצפה רמוןנשים נחל ציחורנחל ציחור 19V
מרגליותמרגליותד.נ. גליל עליוןVענת סבג050-766546
מרחב עםמרחב עםV
מרכז ספירמרכז ספירVVחני בלוי08-8584519
מרכז עזרמרכז עזרVVהמקווה לא פעיל
מרכז שפיראמרכז שפיראVאטיאס עליזה04-6389264
משואות יצחקמשואות יצחקVנעמי לבבי08-8588338
משמר הירדןמשמר הירדןד.נ. גליל עליוןVוולנד בוזגלו04-6936688
משעןמשעןVVאורה נגר08-6726308
מתתיהומתתיהוV02-9762584רבקה לף08-9761138
נאות הכיכרנאות הכיכרVבבניה
נבטיםנבטיםVVדפנה יהושוע077-750021
נגוהותנגוהותVיהודית בן דוד02-9966222
נהורהנהורהVזיוה רביבו08-6848255
נהריהמרכזיישורון 9V04-9922316
נהריהנהריה ירוקהאשכול 47V04-9823860
נהריהאושיסקיןדוד המלך 12V
נהריהטרומפלדורהחלוץ ככר מסחריV04-9828535
נובנובVVV04-6762449זהבה שריבר052-440114
נוה דניאלנוה דניאלVנצחיה לוי02-9932346
נוה מונסוןנוה מונסוןספיר 4V03-5337488
נוה מיכאלנוה מיכאלVVשושן חיה02-9912028
נוה צוףנוה צוףVV08-9240306שרה סבן08-9247846
נווה ימיןנווה ימיןVVאין
נווה עובד פוריהנווה עובדVירדנה מזוז04-6709095
נועםנועםVז'קלין עמר08-6815150
נופי פרתנופי פרתVV02-5909866גילה יובל02-5909910
נופיםנופיםV052-475385אתי זלצר04-7923193
נוקדיםנוקדיםVבתיה בן שמעון02-9963303
נחושהנחושהVדוד לין08-6885590
נחליאלנחליאלVV08-9242274לאה אוחנה08-9246343
נחםנחםVVדוד אביבה02-9915519
נטועהנטועהVVחדוה יעקב04-9806619
נטופה מצפהנטופה מצפהVVיהודית כהן
ניצן -1ניצן -1VVברוריה חלילי08-6729552
ניצן -2ניצן -2VVזיוה עובדיה054-667266
ניצני עוזניצני עוזVסויסה חנה09-8783868
ניר גליםניר גליםד.נ. אבטח 79245VVVטובי רייכמן08-8524181
ניר חןניר חןVברכה בורהני08-6848625
ניר משהניר משהVVאליס ביטון050-909164
ניר עציוןניר עציוןVרוזנברג לאה04-9845667
ניר עקיבאניר עקיבאVמורי שרה050-909164
נס הריםנס הריםVVאליהו חנה02-5333068
נס ציונההעצמאותהעצמאות 29VV08-9403392
נס ציונהלב המושבהישראל שמיד 3V08-9405477
נצרת עיליתדרומיתיזרעאל VV04-6460684
נצרת עיליתהר יונהלבני 8VV052-646835
נריהנריהVV02-9974905ענת פרידמן02-9971970
נשרבן דורדרך הטכניוןV
נשרהנוריתהנוריתV
נשרדבורהדבורה 9V
נתיב השירהנתיב השירהVVאילה יעקוביאן04-9822266
נתיבותקרית מנחםקרית מנחםV
נתיבותזוהרהזוהרהV08-9943189
נתיבותברית כהונהברית כהונהV08-9945369
נתיבותרמב"םרמב"םV08-9945254
נתניהמשה"בשפיגלמן 3V09-8871071
נתניהצאנזדברי החיים 12V09-8613105
נתניההאירוסיםהרותם 3V09-8354424
נתניהנורדאורוטברג 39V09-8655341
נתניהדורהשמואל 10V09-8354814
נתניהאזוריםאלנקווה 8V09-8357282
נתניהרמת חןאלחרזי 23V09-8652560
נתניהותיקיםזוארץ 12V09-8323492
נתניהסלעגליקסון 17V09-8329238
נתניהמזרחימשה שפירא 40V09-8622561
נתניהמרכזיתיהודה הלוי 25VVV09-8611839
סביוןהדרוםהדרום 12VVV03-5349182
סוסיאסוסיאVמרגלית מלכה02-9963495
סנסנהסנסנהVתמימע עדי08-6519340
סעדסעדVV08-6800538גולן חגית08-6800477
ספסופהספסופהד.נ. מרום הגלילVאתי מסס04-6987001
עבדוןעבדוןVVמזל כהן04-9807693
עג'ורעג'ורVאשכנזי חנה02-9913065
עדי עדעדי עדVVסיגלית טמיר02-9944015
עוזהעוזהVVורדי גואטה08-6814679
עולםעולםVיותי אזוט052-272381
עומרעומרעדעד12אVV08-6467759לאה סעדון08-6510240
עומריםעומריםVמזל מזוז08-6510016
עופרעופרV
עופריםעופריםVV08-9205076אילנית טואג08-9218173
עוצםעוצםVשרלי דהן08-6848436
עזריאלעזריאלVפנינה סלים09-7963145
עזריהעזריהVבן ישעיה יעל08-9220078
עזריקםעזריקםVפרטוק רבקה08-8580372
עטרתעטרתVV08-9254291אורלי שלמה08-9209323
עין הנצי"בעין הנצי"בVVVשירה אבישר04-6062807
עין העמקעין העמקד.נ. חבל מגידו 19250Vשולה ניסים9892111
עין יעקבעין יעקבVשושנה נח04-9978469
עין צוריםעין צוריםVמלכה פרנקל08-8588266
עין שרידעין שרידVיפרח דינה09-7967116
עינבעינבV09-8826377רוזנפלד חנה09-8826544
עכושיכוןהרב לופסVV04-9911067
עכועירדרך הארבעהVV04-9913493
עלומיםעלומיםVV08-9937283פורת יעל08-9937286
עליעליVV02-9942129מיכל אלבוים02-9942354
עלי זהבעלי זהבV03-9097408הילה בן שלמה03-9080319
עלמהעלמהד.נ. מרום הגלילVאסתר עזרא04-6980431
עמונהעמונהVV02-9972114שרה פרנק02-9978184
עמי- עוזעמי- עוזVמימי סויסה08-9982533
עמנואלהחדשלויןVV09-7921073
עמנואלהגדולחתם סופרVVV09-7921214
עמקאעמקאVVאסתר מדר04-9969588
עפולהגבעת המורהראסלV04-6421617
עפולהעפולה עליתבורוכובV04-6594330
עפולהמעלות מיכלכורשV04-6400100
עפולהקינמוןקינמון פינת וולפסוןV04-6597839
עפרה עפרה VV02-9973307חיה עציון02-9973889
עץ אפריםעץ אפריםV03-9361722פרץ דפנה03-9063340
ערדיהודהיהודה 19VVV08-9957182
ערדהקנאיםהקנאים 59VV08-9955014
עתליתעתליתהחרובV04-9840313
עתניאלעתניאלVחנה דהן02-9963661
פדואלנשיםV03-9334677לרנר רחל03-9332044
פדואלגבריםVגברים
פדויםפדויםVגילה עומייסי050-909164
פדיה- פתחיהפדיה- פתחיהVמתנה שושנה08-9244415
פורתפורתVבעדש רחל09-7963356
פטישפטישVVשקד חנה050-909163
פסגותפסגותVV02-9975584נעמי ולפסון02-9975046
פעמי תש"זפעמי תש"זVVדיין נעמי08-9943110
פקיעיןפקיעיןVVרותי טדגי04-9977996
פרדס חנהכרכורהגניםV04-6373440
פרדס חנהמושבהר' עקיבאVV04-6379817
פרדס חנהנוה מרחבחשמונאיםVV04-6271826
פרדסיהשלמה תעשהשבזי 13VV09-8946181
פרזוןפרזוןVיעקב ג'ורג'יה04-6522597
פתח תקווהפיג'הרמז 54VV03-9305437
פתח תקווהעמישבשבט גד 4VV03-9324591
פתח תקווהשעריההשופטים 17V03-9324523
פתח תקווהכפר גניםהעצמאות 6VV03-9336414
פתח תקווהחיים עוזרחיים עוזר 8VVV03-9344973
צוחרצוחרVVאניטה סעדון08-9965329
צופיםצופיםV052-475384מהדיזדה חנה09-7676108
צוריאלצוריאלVחנה שקד04-9977102
צלפוןצלפוןVעצמי נעמי02-9912023
צפריהצפריהVV03-9607024כץ בתיה052-242201
צפריריםצפריריםVטויטו שרה02-9912830
צפתחב"דהשבעהVVV04-6973321
צפתצאנזתרפ"טVV04-6974910
צפתמאור חייםצה"ל 4VV04-6827636
צפתאביקורVV
צפתנוף כנרתנוף כנרת 22V
צפתמרכזי דרום הרצלVVV04*6970160
צפתרמת רזיםהתבורVV04-6920395
צרופהצרופהVאמיתי אורלי04-9842810
קבוצת יבנהקבוצת יבנהד.נ. אבטח 79233VVV08-8548556אסולין אדריאן08-8548415
קדומיםמצפה ישיVV
קדומיםקדומים צפוןVV09-7928520
קדומיםגבעת שלםVV09-7928520
קדומיםקדומים דרוםVV09-7922126
קדימהקדימההפלמ"ח 132VVV09-8990342
קוממיותקוממיותVVאולגה חנה פרלמן08-6886501
קיבוץ בארות יצחקבארות יצחקVקטי לוי03-9371860
קידרקידרVדליה קרוואני02-5354027
קלחיםקלחיםVVיהודית אסולין050-909164
קצירבכניסה לקציררח' משעול המורןV
קצריןמקוה נשיםכנורות 34V04-6850049
קרית אונוהגפןהגפן 12VV03-5350973
קרית אונוש"י עגנוןש"י עגנון 1V03-5355028
קרית אונוהגדוד העבריהגדוד העברי 10VVV03-5341520
קרית ארבעעין שרהיהושע בן נוןVVV02-9961733
קרית ארבערמת ממראיוני נתניהוVVV02-9963033
קרית ארבע חברוןאברהם אבינוVV02-9964027
קרית אתאפרוסטיג - חב"דקבוץ גלויותV04-8452118
קרית אתאתימניםיחיאל סלחV04-837992
קרית אתאג. רםהאורן 5V04-8480090
קרית אתאשיכוניםיבניאליVV04-8452119
קרית אתאמרכזיהמיסדים 16VVV04-8444749
קרית ביאליקראובןראובן 15V
קרית ביאליקשי עגנוןשי עגנון 16V
קרית גתרפאליששכרV08-6884230
קרית גתהשושןהשושןV08-6884350
קרית גתיחזקאלשד' יחזקאלVV08-6884320
קרית גתהארזהארזV08-6884322
קרית טבעוןעליהעליה 10V04-9834149
קרית יםלהמןלהמן 15V04-8404971
קרית יעריםמקוה נשיםהרב א.מ. בלוך 3V02-5346135
קרית מוצקין צורהדקרVVV
קרית מוצקין עין ישעיהוגרוטקביץVVV04-8712525
קרית מלאכיארלוזורובארלוזורובV
קרית מלאכיהרמב"םהרמב"םVV08-8502229
קרית נטפיםקרית נטפיםVציפי טלבי054-570513
קרית ספרקרית ספרמהר"י קאפח 1V
קרית ספרקרית ספרמסילת ישרים 13V08-9741758
קרית ספרברכפלדשד' יחזקאל 33V08-9743656
קרית ספרקרית ספראבני נזר 16V08-9740156
קרית עקרוןמקוה טהרהמימון 2VV08-9411198
קרית שמונההצופיםהר הצופיםV04-6959265
קרית שמונההרצלהרצלV04-6940663
קרני שומרוןאלוני שילהVV
קרני שומרוןנוה מנחםהנבל 25V09-7929901
קרני שומרוןגינות שומרוןVV09-7920491
קרני שומרוןקרני שומרוןVV09-7929195
קשתקשתVVV04-690551רבקה נאה04-6960550
ראש העיןהרש"שהרש"שVV03-9026634
ראש העיןרש"י רש"יV03-9380277
ראש העיןהטייסהטייסVV03-9382448
ראש פינהראש פינהמעלה גאוניVV04-6860630
ראש צוריםראש צוריםVמרגליות דיטור02-9935461
ראשון לציוןנאות שקמהקפח 3VV
ראשון לציוןנווה חוץהארגמן 10VVV03-9413812
ראשון לציוןקדמת ראשוןפורל 20VVV03-9588380
ראשון לציוןמאות אשליםהתזמורת 51VVV03-9525925
ראשון לציוןנחלת יהודהלוז 30VVV03-9508275
ראשון לציוןרמת אליהואנילביץ פינת חנה סנשVV03-9617792
ראשון לציוןשכון המזרחהנשיא יוסף 5V03-9508762
ראשון לציוןנחמהנחמה 7VVV03-9508274
ראשון לציוןהרצלהרצל 118 פינת החיד"אVV03-9644156
רבבהרבבהV03-9068681חוזה אפרת03-9936419
רווחהרווחהVשרה רחמים08-6815631
רויהרויהVאבלין לוי04-6585222
רחוברחובVשגית דהן04-6480246
רחובותמאדרמאדרV
רחובותחשמונאיםחשמונאיםVV052-431252
רחובותכפר גבירולדוד אלעזרVV052-431251
רחובותקרית משהמשה פרידV052-431252
רחובותבר אילןבר אילן 8V052-431252
רחובותשבזיV052-431252
רחובותמרכזישופטים 2VVV052-431241
רחליםרחליםV02-9409559איילת טבסקי02-9400221
רימוניםרימוניםVV02-9909437איילת בן אלי02-9944991
רכסיםגבעה בכלניות 43VVV04-9847632
רכסיםגבעה אעוזיאל 1VVV04-9846905
רמות מאיררמות מאירVסעדה מלכה08-9410256
רמות נפתלירמות נפתליד.נ. גליל עליוןVאברג'ל אורלי052-431495
רמלהקרית מנחםמרדכי שרעבי 1VV08*9152462
רמלהמוצקיןמוצקין 8V08-9255281
רמלהוילנאוילנא 10VVV08-9255282
רמת אפעלרמת אפעלהחוגה 2 מרכז מסחריV03-5791668רות אברהם054-593122
רמת גןמרכז העירשד' גבורים 7VV03-6725960
רמת גןרמת עמידרמבצע עין 7VVV03-6774395
רמת גןרמת שקמהעזריאל 7VVV03-6311256
רמת גןרמת יצחקעוזיאל 5VVV03-6189340
רמת השרוןהשחלהשחל 34VVV03-5498018
רמת השרוןהפרדסהנוטר 3VV03-5493530
רמת השרוןמי מנחםהשפלה 8V03-5476770
רמת ישי מרגלית יסמיןVV04-9836641
רמת מגשימיםרמת מגשימיםVV04-6764323בתיה לב ארי04-6764449
רמת פנקסרמת פנקסרמוס עגיבVתהלה נחום03-5331762
רמת רזיאלרמת רזיאלVהראל מלכה02-5344007
רעננההרצלהרצל 5VVV09-7746765
רעננהפרץפרץ 53VVV09-7711046
רעננהאלפסיאלפסי
שבות רחלשבות רחלVV02-9943840צפורה ברון02-9942511
שבי שומרוןשבי שומרוןV09-8841593קרטן דינה09-8628864
שדה אליהושדה אליהוVVחוה צרפתי04-6096607
שדה אליעזרשדה אליעזרד.נ. גליל עליוןVדרעי מרים052-450019
שדה דודשדה דודVתרצה ואזנה08-6848701
שדה יעקבשדה יעקבVיחיאל מרגליות04-9833525
שדה עוזיהשדה עוזיהVחסן פנינה08-8558880
שדה צבישדה צביVאליס פרץ050-909164
שדות מיכהשדות מיכהVפרץ מיכל02-9911562
שדי תרומותשדי תרומותVVיפה אליהו04-6585262
שדמות מחולהשדמות מחולהVVמוריה רלבג04-6099730
שדרותפרטיהשיטהVV
שדרותפרטימשעול הצביVV
שדרותגסדורנוה אשכולV
שדרותניע עםניר עםV08-6890754
שדרותהברושהברושVVV08-9894010
שהםמקווה נשיםחרמון 6V052-428012לאה הלל03-9721808
שהםמקווה גבריםמכבים 92VV03-9732061בני חביביאן057-775686
שובהשובהV08-9932948מדר יעל08-9941547
שומרהשומרהVVדינה ברנס04-9806325
שוקדהשוקדהVדרעי אולגה08-9931017
שזורשזורד.נ. בקעת בית הכרםVרחל נבון04-9882466
שחרשחרVרחל אלעזרא050-876121
שיבוליםשיבוליםVאלמסי זהבה08-9943205
שילהשילהVV02-9941788יונה מאיירס02-9942336
שכונת היובלשכונת היובלVV02-9409399ענת עציון02-9947306
שלוהשלוהVימית מימון050-689177
שלוחותשלוחותVמרים ביאלה04-6062273
שלומיטהרת שלוםהרב עוזיאלV
שלומידרורVV
שם היישוב שם המקוהרחוב נשיםגבריםכליםטלפון מקווה בלנית טלפון
שמעהשמעהVציונה ירון08-6654746
שעלביםשעלביםVלרנשטיין נעמי08-9259153
שער אפריםשער אפריםVמרגלית שעיבי09-8781831
שערי תקוה שערי תקוה V03-9063010אצילה צפריר03-9362827
שפירשפירVדינה איובי08-8506019
שפרשפרד.נ.בקעת בית הכרםVורדה בוכריס04-6987203
שקדשקדVV04-6350080ימיני עדינה04-6350249
שקףשקףVיעיל ארוך08-6886044
שריגיםשריגיםVבן נון רחל02-9993476
שרשרתשרשרתVעטיה אסתר08-9943336
שתולהשתולהVVאריאלה שובט04-9806195
שתוליםשתוליםVVאחרק ברכה08-8555891
תאשורתאשורVVשושנה כהן050-909162
תדהרתדהרVVמזל תורג'מן050-909163
תירושתירושVאבוקסיס תמר08-8587657
תל אביבנוה מרגליתכסלו 23VVV03-6876211
תל אביבפקיעיןפקיעין 12VV03-5464899
תל אביבבית רוחמהצירלסון 10VVV03-5468893
תל אביבקרית שלוםהחזיון 3/אמVV03-6817093
תל אביברמת החיילהטיתזין 8VV03-6470623
תל אביבשפיראשד' חכמי ישראל 65VV03-6880893
תל אביברמת אביבטאגור 32VV03-6439725
תל אביבתל כביר3831 מס 4VV03-5187164
תל אביבנוה שרתראול ולנברג 24VVV03-6472626
תל אביבנוה צדקפינס 24VVV03-5108677
תל אביבאיחוד שיבת ציוןבן יהודה 86V03-5228188
תל אביבבצרוןשד' ההשכלה 10V03-5610009
תל אביבהדר יוסףמרק יעקב 3VVV03-6470960
תל אביביד אליהושד' החייל 4/אVV03-5371256
תל אביביפושד' התחיה 4VV03-6827142
תל אביבכפירבושם 59VVV03-6319535
תל אביבבר כוכבאבר כוכבא 54VVV03-5288055
תל אביביבנהיבנה 10VV03-6296512
תל מונדתל מונד התמר 18V09-7964001
תל עדשיםתל עדשיםVלוינזון גאולה04-6526118
תל ציוןתל ציוןרחוב קהילות יעקב 9VV02-9973441חנה פורמן02-9974927
תל תאומיםתל תאומיםVVיעל לוי050-948053
תלםתלםVציפי צרפתי08-6885846
תלמי אליהותלמי אליהוVVVפביאן פניין08-9982983
תלמי בילותלמי בילוVטורג'מן ימנה08-9941776
תלמי יחיאלתלמי יחיאלVפחימה ברוריה08-8580305
תלמיםתלמיםVסיגלית רביב08-6612367
תנובותתנובותVאיילה לדאני09-8940676
תעוזתעוזVVאליאס אסתר02-9913247
תפרחתפרחVVיעקובזין שושנה08-9922920
תקומהתקומהVמושקוביץ אילנה08-9945567
תקועתקועVאיריס זינגר02-9964682
תרוםתרוםVדמארי נאוה02-9911316

ההיבט הרוחני

המים כשפע אלוקי – ההיבט הרוחני שבטבילה/ נחמה שולמן.

1. "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית, א, א- ב ).

2. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם.  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ, וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ"(שם, ו- ז).

3. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי-כֵן" (שם ט).

4. "שם מים = אש ומים" (רש"י, שם א, ח).

5. "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן, לְהַשְׁקוֹת אֶת-הַגָּן; וּמִשָּׁם, יִפָּרֵד, וְהָיָה, לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים"(שם,ב, י).

6. "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח:  כִּי לֹא הִמְטִיר יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה" (שם ב, ה) .

7. "וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם, וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ" ( דברים, יא, יג- טו).

8. "וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם, אֶת-אֲבִימֶלֶךְ, עַל-אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם, אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ" (בראשית, כא, כה).

9. "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם" (שם,  כד,  יג).

10. וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת-בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו. וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.... וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.... וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, מָצָאנוּ מָיִם" (שם, כו, יח- לב).

11. וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה-שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ--כִּי מִן-הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל-פִּי הַבְּאֵר... וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ.  וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ (שם, כט, ב- יא).

12. " וַיֹּאמַר:  יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי.  אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה בּוֹ; מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי. " ( שמואל ב, כב, ב)

13. "וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה"(בראשית, ב ז)

14..."המים אשר הם פשוטים ואין בהם צורה והם היו מציאות העולם ... ואמר הקב"ה לברוא את האדם ויש לו מעלת הצורה והוא יהיה מציאות יותר.."( המהר"ל, גבורות ה' פי"ד).

15. " וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם...
וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאָרֶץ, וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה:  כִּי-הִשְׁחִית כָּל-בָּשָׂר אֶת-דַּרְכּוֹ, עַל-הָאָרֶץ.  ..(בראשית ו,ה- יא)
"וַיְהִי, לְשִׁבְעַת הַיָּמִים; וּמֵי הַמַּבּוּל, הָיוּ עַל-הָאָרֶץ...בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ.  וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.... וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ; וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם...  וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד--עַל-הָאָרֶץ; וַיְכֻסּוּ, כָּל-הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר-תַּחַת, כָּל-הַשָּׁמָיִם....וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל-הָאָרֶץ, וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם.  וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם; וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם, מִן-הַשָּׁמָיִם.  וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ, הָלוֹךְ וָשׁוֹב; וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם מִקְצֵה, חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם.." (בראשית ז,ג, י - ח).


16. "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם.  וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם" ( דברים, יא, טז- יז). 

17. " וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן"  (שמות, א, כב ).

18. " וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, י).

19. "להורות כי עניין משה ומעלתו הוא מסולק ומוסר מן המים כי מעלת משה רבינו מעלת הצורה ..ומפני זה נקרא משה שהיה משוי מן המים ומסולק מהם" ( המהר"ל, גבורות ה' יח).


20. "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם, וַיְכַסּוּ אֶת-הָרֶכֶב וְאֶת-הַפָּרָשִׁים, לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה, הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם:  לֹא-נִשְׁאַר בָּהֶם, עַד-אֶחָד" (שמות יד כח) .
.
21. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ... שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחודֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה.וגו'.

22. " שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל:
לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה. אמן: לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת. אמן:
לְשׂוֹבַע וְלֹא לְרָזוֹן. אמן:"

23. "טהרות? מיכתב כתיבן!?
לא נצרכא אלא לשיעור מקוה, ...וכמה הן? - אמה על אמה ברום שלש אמות, ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה" (חגיגה, יא,ע"א).

24. תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים.
עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר: (חבקוק ב, א): "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור וגו'". אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך.
התחילו גשמים מנטפין, אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך.
אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג.
אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם.
אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים.
אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם. אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה.
על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם. מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות" (תענית כג).

25. " אין לך דבר בעולם שאין בו חיות. הנראה לעין הוא החי. ..לעומת זאת אין הדבר מורגש לכאורה בדומם, אך גם בהם יש חיות " אבן מקיר תזעק" (חבקוק, ב, יא). לכן, גם במים יש חיות. וכל זמן שהמים מעורים במקורות מוצאם בימים ונהרות ונחלים ומעינות, הרי הם "מים חיים"ממש. ואילו מי הגשמים, כל זמן שצבורים הם מרגע רדתם על פני האדמה ומרוכזים באדמה, מתמשכת עדיין מדת חיות יחסית. ושיערו רבותינו בעומק חכמתם שלהמשך קיום חיי המים דרושים מינימום של ארבעים סאה, וזה אוצר המים המטהר ומעניק חיים לכל כמות של מים שתבוא אתו במגע כלשהו"י. (חיים דוד הלוי מקור חיים לחתן, לכלה ולמשפחה, תשל"ט, עמ' 83-84)

26. "וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ-אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" ( דברים יא, יא- יב).

27. "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:  אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר" (דברים ח, ז).

28. "שאתם חייבים לשמור מצוותיו, כי הארץ איננה כארץ מצרים, רק יש לה צורך כל השנה לשום ה' עינו עליה" (האבן עזרא, שם) .

29. "..ואין מים אלא תורה ואין תורה אלא קודשא בריך הוא" (זוהר שמות ס, א).

30. " מִזְמוֹר לְדָוִד; בִּהְיוֹתוֹ, בְּמִדְבַּר יְהוּדָה.
אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ: צָמְאָה לְךָ, נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי; בְּאֶרֶץ-צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי-מָיִם.  כֵּן, בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ, וּכְבוֹדֶךָ"     (תהלים ס"ג, א-ג).

31. " כמו ההולך בארץ ציה ועייף שאין בו מים, כי אז מאד יתהווה להם, כן גם אני צמא לך".
32. " חוויית הצמאון למים מעוררת בדרך משל ואסוציאציה מוחשית, את חויית הצמאון לא-ל חי". (חנן פורת).
33. "כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים.  צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵאלֹהִים לְאֵל חָי". (תהלים, מב ב-ג)

34. "כל הטמאים בין אדם בין כלים, בין שנטמאו טומאה חמורה של תורה, בין שנטמאו בטומאה של דברי חכמים - אין להם טהרה אלא בטבילה במים הנקווים בקרקע".(רמב"ם, משנה תורה, ס' טהרה, הלכות מקוואות, א, א).

35. "הטובל במים הרי הוא כאילו איבד החיות שהייתה לו מכבר ומתחיל לחיות חיים חדשים על כן נטהר. כי איננו אותו האיש עם החיים שמכבר שנטמא". ( "שם משמואל", דרשת שבת שובה תרע"ב)

36. "גם האדם- היכנסו אל המקוה הוא כדי להכלל ולחזור הנשמה הפגומה והאיברים הפגומים ממקום שיצאו, ושם מתעלמים כעובר המתעלם בבטן אמו, שאין עין החיצון שולט בו והוא שמור מכל פגע כו', וביציאת האדם מהמקוה הרי נתקנו איבריו ונשמתו והרי הוא חדש ואין לחיצוני חלק בו וירגיש האדם בעצמו רוח חדשה מניצוץ הנשמה שחזרה אליו". (בספר ראשית חכמה שער האהבה, יא, עה)

37. "האדם הנכנס כולו לתוך המים הוא חשוב כמת, וכשיוצא ממנו נעשה כברייה חדשה והוא טהור.
ויש אף המכוונים כך, בטבילה. כשהם בתוך המקוה מכוונים שהם חשובים כמתים וכשיוצאים מכוונים שנעשים כבריה חדשה" (ספר "טעמי המנהגים" עמ' תקא)

38. "ומגע טהרה של מי מקור אלה בגוף כולו בבת- אחת, כוחו רב להיות זרם רוח טהרה לכל מבואותיה ומוצאיה של הנפש. כי מתרחש פה משהו פשוט ומופלא גם יחד; הגוף והנפש מתרשמים כאחד ומקבלים כל אחד חלקו בטבילה ומתייחדים ומתאחדים בטהרה שלמה.
הנה כי כן-
טבילת כולו ממש, במים כפשוטם וכמדרשם, מביאה באדם כולו: כוח להינתקות מכבלים של שלילה, רצון להתנערות מטפילים של שיגרה, רגש – להיטהרות יסודית, רוח להתחדשות כללית, שאיפה לעלייה מתמדת, התכוונות ל"מקוה ישראל ה' ", צימאון לדבקות במקור המקורות. " כי עמך מקור חיים, באורך  נראה אור"...ועוד קמט עיוני מאלף: " כוונת הטבילה כפשוטה... שיחשוב בהיותו תחת המים כאלו עתה תחילת בריאת העולם, שהיה כל העולם כולו מים במים, ועתה נברא ונולד..." (הרב א. בר שאול בספרו מערכי לב, עמ' 53-54:מחשבות חרוץ)"

39. "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם.  וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם:  מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם, אֲטַהֵר אֶתְכֶם.  וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.  וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם".
(יחזקאל, לו, כד-כו).


40. "כלום לא יתכן שכאן נרמז, כי אל מול פני אותו המעשה האלהי שהחל עם כניסת ישראל בתולדות העמים, תפתחנה סוף סוף הנפשות הקשות כצור את סגור לבבן לקבלת האמיתות האלוהיות, ויתעורר הניצוץ האלהי הנרדם בלבות האנשים הקשים כחלמיש, לקראת ההתפתחות המלאה? ". (הרש"ר הירש)

41. "וכל העולם מוקף על סנפירי לויתן, עומד במים התחתונים ונמשל בהם כדג קטן בים.
ומים התחתונים עומדים על גבי מי בראשית ומי בראשית על גבי אוקינוס, ומי אוקינוס על מי בוכים.
ולמה נקרא שמם בוכים? שבשעה שחצה הקב"ה את המים, חצים נתנם למעלה וחצים נתנם למטה. אותן שנתן למטה התחילו בוכים ואומרים:אוי לנו שלא זכינו להיות קרובים ליוצרנו והיו מעיזות פניהם, רצו לעלות למרום. עד שגער בהם הקב"ה וכבשם תחת כפות רגליו. אז אמרו לפני הקב"ה: גלוי וידוע לפניך שבשביל כבודך עשינו. אמר להם הקב"ה: הואיל ובשביל כבודי עשיתם דעו באמת שלא אתן רשות למים העליונים לומר שירה עד שיקחו מכם רשות, שנאמר:" מקולות מים רבים אדירים משברי ים, אדיר במרום ה'". (מדרש עשרת הדברות,בית המדרש ח"א ס"ב, והוצאת גאלדבלאט)


42. "בשעה שכרה דוד יסודות, צף התהום ורצה לשטוף את העולם...כתב שם (הוי"ה) על חרס והשליכו לתהום וירד התהום שש עשרה אלף אמות כאשר ראה שירד (התהום) הרבה, אמר: ככל שיהיה מורם יותר, העולם יהיה רטוב יותר. אמר חמש עשרה מעלות והעלהו (את התהום) חמש עשרה אלף אמות, והעמידו באלף אמות" (תרגום לבבלי סוכה נג, ע"א-ע"ב).

43. "המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות והן אומרים אלו לאלו: קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקב"ה ואנו שלוחיו. מיד הם מקבלין אותן. הה"ד ( ישעיה מה) " תפתח ארץ" – כנקבה זו שהיא פותחת לזכר " ויפרו ישע" – שהן פרין ורבין" וצדקה תצמיח יחדיו"- ירדת גשמים, "אני ה' בראתיו " . לכך בראתיו - לתקונו של עולם ולישובו. "( ר' לוי בראשית רבה יג).

44. "אמר ר' עקיבא: אשריכם ישראל. לפני מי אתם מטהרין? מי מטהר אתכם ? אביכם שבשמים, שנאמר :( יחזקאל לו,כה) " וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם: " ואומר (ירמיה יז, יב): " מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה". מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל (יומא ח,ט ).


45. "הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם-מָיִם, חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (תהלים קיד, ח ).


46. "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דברים, לב, ד).

47. "אשה ואם בישראל- מלכות ביתה.
היא משמר עוזו חדוותו. מעוז שלומו- יחודו.
ואין חדווה אמיתית בלי התחדשות נפשית מתמדת, ואין התחדשות בלי טהרה.
מכאן שטבילת הטהרה, כהלכתה מדי חודש בחודשו, כשם שהיא שער נפלא להתחדשות, כך היא מפתח לחדווה. דוק: לא ההפסקה הזמנית כשלעצמה גרידא, אלא גם טבילת הטהרה. שכן ההתרשמות הנפשית הבאה מחמתה: ההתעשרות הפנימית מגילויי החוויה, ההתחדשות הרוחנית – יש בה משום התגלות חדשה, התגלות האדם לעצמו. בלי אומר ודברים, אלא בהרגשה בלבד. וזו – הרגשה מקורית היא. הרגשת הכוחות הנפשיים המתחדשים ממקורם, משורשם בטמיר ונעלם. והרגשה כזאת – כולה חדווה, כשם שכולה טהרה.
נאמר " עוז וחדוה – במקומו"( דברי הימים א, טז, כז). וכמו שבעליונים שוררת חדוות – תמיד, כך כל נפש שטועמת רגש של התחדשות ממקורה – חדוות ה' מעוזה.
ועוז פנימי זה, וחדווה פנימית זאת- חיוניים הם לבניין הבית הישראלי. להצבת יסודותיו האיתנים, להעלאת נדבכיו כתיקונם, לקביעת סדריו הנאותים, למילויו בתוכן חזוני, לכנונו כנווה עדן...
עוז זה של בת ישראל המקיימת מצוות טהרתה, בכבוד ויקר למעמדה וליעודה, בגיל וברעדה לטהרת ביתה- מקדשה, ברצון פנימי להתחדשות נפשית רעננה, בצניעות אצילה ובאהבה מאירה – מלכות היא ממלא את ביתה.
מלכות של קדושה.
מלכות של אושר פנימי". ( הרב אהרן אלימלך בר שאול 'מערכי לב' עמ' 54-56):

 

הטבילה

חיה אסתר ספקטור

תוכן המאמר:

א. מרכזיות הטהרה בחיי האומה
ב. תהליך מעבר רוחני
ג. מהות המים
ד. ארבעים סאה
ה. רעיונות על משמעות הטבילה
ו. מתחים ביום הטבילה ופתרונם
ז. כוונות בטבילה
ח. הכנות נפשיות ומעשיות ביום הטבילה

א.מרכזיות הטהרה בחיי האומה
מאז ומעולם היתה הטהרה הדבר שהבדיל את המשפחה בעם ישראל מהמשפחה באומות העולם. טהרת אשה לבעלה, היא שריד ממערכת חיים שלמה של טהרה מטומאות שונות וזהירות מהן, אשר היתה נוהגת בזמן שבית המקדש היה קיים. מאז חרב הבית אין מערכת זו נוהגת, ואולי בזכות השריד שנותר לנו - טהרת אשה לבעלה - נזכה שמערכת הלכות הטהרה הענפה תשוב ותתקיים יחד עם בנין ביהמ"ק מחדש.
אתרים ארכיאולוגים רבים הפזורים בארץ ישראל, מעידים על חיים שלמים שהתנהלו כאן קודם החורבן. אחד הדברים המרגשים באתרים ארכיאולוגים לא מעטים, הוא  מציאת מקוואות, המעידים שגם לפני אלפיים שנה שמרו אבותינו על הלכות טומאה וטהרה, ובתוכם טהרת המשפחה.
כשנחפר הר המצדה, אחת התגליות המרעישות הייתה, מציאת שני מקוואות, אחד לגברים ואחד לנשים. מקוואות אלה מעידים כי הלוחמים אשר התבצרו במצדה לא יכלו לחיות את חייהם ללא שמירה על טהרה.
גם בהרודיון, שבו בנה הורדוס את ארמון  הקיץ שלו, ואשר בו התבצרו כ-150 שנה לאחר מכן היהודים שמרדו ברומאים בדומה לאלה שהיו במצדה, נמצא מקוה ששימש את המורדים.
בחפירות בעיר העתיקה בירושלים, נמצאו מקוואות המעידים על אופי החיים שחי עם ישראל לפני החורבן, אשר העיסוק בטהרה היה מרכזי מאוד בחייו.
על אמו של ר' ישמעאל בן אלישע מסופר שכאשר הגיע זמן טבילתה, שברה את הקרח שכיסה את הנהר על מנת לטבול בתוכו. בכל פעם שעלתה מהטבילה ראתה חיה טמאה, ולכן חזרה וטבלה שוב ושוב, עד אשר לא ראתה עוד מראה טמא. בזכות מסירותה נולד לה בן, שלימים היה כהן גדול, אשר נכנס לקדש הקדשים להתפלל על עם ישראל ביום הכיפורים.
עולה מרוסיה סיפרה שכדי להגיע למקווה שהיה מאוד מרוחק, היתה נוסעת יום שלם ברכבת, טובלת במקווה, ונוסעת יום שלם חזרה.
באחד מקורסי טהרת המשפחה אשר התקיימו בשנים האחרונות בירושלים, סיפרה אחת המשתתפות שכנערה צעירה בתימן היתה מתלווית אל אמה כאשר היתה הולכת לטבול במעיין שנבע בתוך נקיק סלע. כאשר קפצה אמה אל תוך המים ונעלמה, היתה ממתינה בחרדה ובדריכות, ורק כשהיתה רואה את אמה עולה מהטבילה היתה נרגעת. זיכרון זה חרט בנפשה את רישומו, ואת ההכרה בחשיבות הטבילה.
מסופר על ר' ישראל אבוחצירא זצ"ל, שנהג להסתובב בין הכפרים והעיירות במרוקו כדי לחזק שם את היהודים בקיום תורה ומצוות. פעם אחת, אחרי שנשא דרשתו באחת העיירות, שאל על מצב המקוה במקום. מששמע שהמקווה אינה בשימוש ורבה בה העזובה, לא עזב את המקום עד אשר הצליח להכשירה. היה זה בתקופת הקיץ, ולאחר שהכשיר הרב ישראל אבוחצירא את המקוה, עדיין היו חסרים בו מים, והנה, בעקבות תפילתו, אירע  נס וירדו גשמים אשר מילאו את  המקווה.
נשים בכל הדורות מסרו נפשן על הטהרה, וגדולי ישראל שקדו במשך הדורות על הטהרה  בעם ישראל.
גם בהלכה מוצאים אנו הד למידת החשיבות אשר מיוחסת לטהרת המשפחה. מובא בהלכה שבניית מקוה קודמת לבניין בית כנסת וכתיבת ספר תורה.
כדי שלא תיפול טעות, ושלא תחשוב אישה כי ניתן להחליף את המקוה במקלחת או באמבטיה, כותב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פרק יא הלכה טז): "אין האשה עולה מטומאתה... עד שתטבול במי מקווה כשר, ולא יהיה דבר החוצץ בין בשרה ובין המים... אבל אם רחצה במרחץ, אפילו נפלו עליה כל מימות שבעולם - הרי היא אחר הרחיצה, כמות שהיתה קודם הרחיצה, בכרת. שאין לך דבר, שמעלה מטומאה לטהרה, אלא טבילה במי מקווה, או במעיין, או בימים שהם כמעיין."
עוד אומר הרמב"ם (הלכות מקוואות פרק יא, הלכה יב): "דבר ברור וגלוי, שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן, ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו, והרי הן מכלל החוקים. וכן הטבילה מן הטומאות, מכלל החוקים הוא, שאין הטומאה, טיט או צואה, שתעבור במים, אלא גזירת הכתוב היא...".
יש לדעת שהטהרה מהטומאה אינה ניקיון מלכלוך. הטהרה היא עניין רוחני, גזרה שגזר ה'. חוק שלא תמיד מובן בשכל אנושי.

ב. תהליך מעבר רוחני
הטבילה במקוה היא ביסודה תהליך מעבר וכניסה למעמד רוחני חדש. תהליך כזה עובר הגר. אדם המתגייר ומצטרף לעם ישראל דומה לתינוק שנולד. עליו לקבל עליו עול תורה ומצוות, לעבור ברית מילה ולטבול.
גם הכהנים, לפני ששירתו במקדש היו צריכים לטבול, והכהן הגדול היה צריך לטבול ביום הכיפורים חמש טבילות.
עם ישראל לפני מתן תורה גם הוא הצטווה לטבול, ואף כלים שנעשו או היו ברשות גוי ועוברים לשימוש יהודי, צריכים לעבור טבילה במקווה.
כמו כל אלו, גם האשה נטהרת מטומאת נידתה על ידי טבילה.
התורה מצווה: "ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה, שבעת ימים תהיה בנידתה" (ויקרא טו, יט).
בתהליך הביולוגי שעוברת האשה מידי חודש, חורגת ביצית מהשחלה אל הרחם. פעם בחודש קיימת אפשרות שהביצית תופרה, יווצרו חיים חדשים, ונשמה נוספת תבוא לעולם. הנידות היא תוצאה של היפלטות הביצית שלא הופרתה. לו היתה ביצית זו מופרית, היה נוצר הריון חדש. מחזור הוסת הוא אפוא ביטוי להעדר אותם חיים שיכלו להיווצר ולא נוצרו. יש כאן מעין מיתה.
אבי אבות הטומאה הוא המת. גם הנידות היא טומאה, אמנם לא באותה דרגה של טומאת המת אך יש כאן אובדן חיים בכוח. זוהי טומאה שיש להיטהר ממנה.
בתקופת הנידות אוסרת התורה יחסי אישות בין האיש האשה. "ואל אשה בנידת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה" (ויקרא יח, יט).
כדי לשנות את מעמדה, על האשה לעבור תהליך טהרה: "וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר" (ויקרא טו, כח). על האשה לספור שבעה ימים נקיים, שבסופם, תטבול במקוה  ותיטהר.
על ידי טבילה במים, שהם מקור החיים וכל היקום צריך להם, יוצאת האשה ממצב של אובדן חיים בכוח, ומקבלת כח רוחני חדש. עתה מזומנת היא להתחדשות וליצירת חיים חדשים, וכאילו נולדה מחדש.

ג. מהות המים
בקיפטאון, השוכנת על החוף בדרום אפריקה, נפגשים האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס ההודי. עולה חדש שעבד שם כדייג, סיפר שרואים שם בבירור הבדל בין צבע מי האוקיינוס האטלנטי לצבע מי האוקיינוס ההודי. ידוע גם שדגים מסוימים ניתן למצוא במי האוקיינוס האטלנטי, ודגים אחרים ניתן למצוא דווקא במי האוקיינוס ההודי. לסוגי המים השונים יש השפעות על סוגי הדגים שבהם. ואמנם רש"י בפירושו לבראשית א, י, אומר: "אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לדג העולה מן הים באספמיא".
יש הבדל בין מים למים.
הכל יודעים שאין להשוות בין מי הכנרת למי הים התיכון, על אף שבמבט שטחי אלה ואלה הם מים. מימי הכנרת הם מתוקים ויכולים לשמש לשתייה, ואילו מי הים התיכון מלוחים, ולא ניתן להשתמש בהם לשתייה.
יש הבדל בין מים למים.
כשנעמן שר צבא ארם ביקש להתרפא מצרעתו, אמר לו הנביא אלישע לרחוץ במי הירדן שבע פעמים. נעמן לעג על כך: הלוא בדמשק נהרות גדולים וטובים מנהר הירדן, ומדוע ירחץ במי הירדן?! בסופו של דבר, טבל נעמן במימי הירדן ונרפא מצרעתו.
יש הבדל בין מים למים.
הקב"ה שברא את העולם ציווה על הטהרה במי המקוה, מי גשמים או מי מעיין.
מי המקוה מחוברים לאוצר שבו מי גשמים, מים הבאים ממקור טבעי, מים שאינם שאובים ולא נגעה בהם יד אדם. המקוה חפור באדמה, ועליו אומר ר' נחמן מברסלב, "שהוא בחינת שפלות, כי אין המים יורדין אלא אל הנמוך דהיינו למי ששפל ועניו". 
הקב"ה שיצק לכל דבר את תוכנו ומהותו, ציווה להיטהר במים אלו .
במי המקווה יש כוח טהרה.

ד. ארבעים סאה
המים שבהם טובלת האשה חייבים להיות לפחות בתכולה של 40 סאה, שזו כמות המים הנצרכת כדי לכסות גופו של אדם בינוני בבת אחת. בדרך כלל יש במקואות כמות גדולה מזו.
אנו רואים שהמספר 40 הוא מספר המופיע פעמים רבות בתורה.
המבול בימי נח ארך 40 יום.
משה רבנו עלה להר סיני ושהה שם 40 יום ו-40 לילה לפני הורדת הלוחות אל העם.
המרגלים תרו את הארץ 40 יום.
עם ישראל הלך במדבר במשך 40 שנה עד כניסתו לארץ.
40 יום לוקח לוולד עד שהוא מתרקם ומקבל צורת אדם.
40 יום קודם יצירת הוולד יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני .
המלה ולד בגימטריה 40.
תהליך הלידה מתרחש בדרך כלל אחרי 40 שבועות של הריון.
היולדת מיטהרת אחרי לידת זכר ומביאה קרבן לבית המקדש  40 יום אחרי הלידה.
המספר 40 מסמל הכנה. זהו פרק הזמן הדרוש ליצירת הוויה החדשה.
40 בגימטריה  מ'. מ' זו האות הפותחת את המילה 'מים'.
מ' זו האות הפותחת את המלה 'מקוה'.
מ' זו האות הפותחת את המלה 'מקור מים חיים'.
מ' היא גם האות המסיימת המלה 'רחם'.
הנביא ירמיהו אומר: "ה' אלוקים אמת" (ירמיהו י, י), ואומר על כך המדרש: "ומהי חותמו של הקב"ה? רבינו בשם ר' ראובן אמר: אמת. מהו אמת? אמר ריש לקיש: אל"ף בראשון של אותיות, מ"ם באמצע, ת"ו בסוף, על שם: "אני ראשון ואני אחרון" (ישעיהו מד, ל).
כלומר, הא' מייצגת את ההתחלה, הת' את הסוף וה-מ' שהיא האות האמצעית, מייצגת את המעבר לעתיד, את ההווה שבו ניתן לפעול, שבו ניתן לשנות ולהשתנות.
כשאדם טובל בתוך מ' סאה של מי המקוה, הוא כביכול נכנס לתוך המושג היסודי של ההווה, ואז כשעולה מתוך המקוה, הוא נכנס מחדש לתוך זרם הזמן, כאילו נולד מחדש.

ה. רעיונות על משמעות הטבילה

1. שיבה לגן עדן
אחרי יצירת האדם, הניח אותו ה'  בגן עדן  לעבדה ולשמרה. אדם וחוה צוו שלא לאכול מעץ הדעת. כשפיתה אותם הנחש לעבור על מצות ה' גורשו אדם וחוה מגן עדן. בתוך כך מספרת לנו התורה, לכאורה בלי קשר אל הדברים: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" (בראשית ב, י).
מה הקשר בין נהר זה ובין סיפור גן עדן?
אדם הראשון, על ידי שאכל מעץ הדעת פגם בשלמותו. מאז חטא אדם הראשון נמצאת האנושות כולה מחוץ לגן עדן.
עם ישראל נבחר ליצור מחדש את מעמד גן העדן. באמצעות התורה אפשר להתגבר על הרע שהוא מקור החטא. ה' ציווה על ישראל לבנות בית מקדש, שיהיה מעין גן עדן קטן המוקדש כולו לעבודת ה', בית מקדש שלא יורשו להיכנס אליו כוחות הרע.
המוות הוא תוצאה של האכילה מעץ הדעת טוב ורע, שהביאה לידי כך שיפעלו באדם כוחות טוב ורע בערבוביה. בהיות הטומאה קשורה עם המוות ועם הרע, לא יוכל להיכנס טמא לבית המקדש. כדי להיטהר מהטומאה, יש לטבול במקור מים חיים.
התלמוד מספר לנו שכל המים שבעולם מקורם בנהר שיצא מגן עדן (בכורות נה).
כשאדם טובל, הוא יוצר קשר עם גן עדן, באמצעות המים שמקורם באותו נהר. הוא מתחבר למעמד האדם שלפני החטא. זוהי מעין לידה מחודשת. הטהרה מאפשרת לו את הכניסה לבית המקדש.
"שמאי אומר: גדולה האשה השומרת דיני הנידה, שהיא מרחקת מן העבירה ומקרבת לגן עדן" (ברייתא דנידה פ"א ה"א).

2. המים –כוח ההשתנות
לכל עניין גשמי יש דבר מקביל בעולם הרוחני. כשאדם טובל במקוה, טובלת גם נשמתו במקבילה הרוחנית של המקוה.
החיים הם צירוף של מוצק ונוזל.
החיים הם גם צירוף של התמדה ושינוי.
המוצק מסמל את ההתמדה והיציבות.
המים שהם הנוזל מסמלים את ההשתנות.
כדי שתהיה דינאמיות יש צורך ביסוד המים, הנוזל, השינוי. כדי שיהיה קיום נצרכת הסטאטיות, היציבות.

האדם הינו צירוף של עפר ומים - התמדה ושינוי.
כל זמן שהאדם חי, המים הם חלק חיוני מקיומו. תהליכים פיסיולוגים מתרחשים בגופו באמצעות נוזלים. יש לו יכולת לגדול ולהשתנות.
לעומת זאת, כשאדם מת, נוצר מצב של סטאטיות, תמידיות. אין עוד יכולת לגדול ולהשתנות. "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (בראשית ג, יט).
ביום השני לבריאה חילק ה' את המים למים עליונים ולמים תחתונים. חז"ל מלמדים אותנו שהמים העליונים מייצגים את היסוד הזכרי, והמים התחתונים את היסוד הנקבי. זכר ונקבה מרמזים על הפריה, לידה וגידול.
ביום השלישי לבריאה נקווים המים. מקוה המים הם המים שמתחת לרקיע, המרמזים על היסוד הנקבי. מים אלה מאפשרים לעולם ליצור חיים. הם מייצגים את הרחם של העולם.
כשאדם טובל במקוה, הוא טובל ביסוד ההִשתנות. באותה עת, הוא מאפס את יסוד המוצק, ההתמדה, מבטל את עצמיותו, וכשעולה מהמקוה, ישנה לידה מחודשת.
משמעותו של יסוד ההשתנות היא ששום כוח רע אינו בלתי ניתן לתיקון, שיש תמיד מקום ואפשרות לתשובה.

3. שיבה אל הראשית
את תחילת הבריאה מתארת התורה: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" (בראשית א, א-ב). מן הכתוב עולה, שהמים הם היסוד הראשון שהיה קיים בעולם בראשית התהוותו.
כשהאשה טובלת במי מקוה, היא משילה מעליה את כל הקליפות, מתנתקת מכל טרדות הזמן, וחוזרת אל הראשית, אל ההתחלה, ומתוך כך יש צמיחה מחודשת.

4. קיום והתבטלות
במים יש דו ערכיות. מחד, אין קיום לאדם במים, אין בהם אוויר, אי אפשר לחיות בתוכם. מאידך, העולם אינו יכול להתקיים ללא מים. המים הם היסוד והקיום של כל העולם.
האשה בכניסתה למים, כביכול מבטלת את ישותה ומקבלת חיות חדשה.

5. ביטול עצמי והתחברות לאין- סוף
במים יש יסוד של מחיקה, טשטוש. דברים השוהים במים דוהים ומיטשטשים.
במלה טבל רמוזה המלה בטל. בטבילה, האשה כביכול בטלה. מתוך הביטול העצמי במים, יש ביטול כלפי בורא עולם. מתוך האין, אפשר להתרומם לאין-סוף ולקבל שפע מאתו יתברך. המלה מים מלשון מה, "ונחנו מה". האשה טובלת מתוך ענוות רוח.
אומר ר' נחמן מברסלב: "ובזה שנכנס האדם למקוה ונתעלם ומתכסה, בזה הוא מבטל את עצמו בבחינת מה, בבחינת אין, כאילו אינו בעולם כלל" (ליקוטי הלכות, הלכות נידה ומקוואות).

6. שבירת האגו
מצוות הטהרה מופיעה בתורה בלשון הפסוק: "ורחץ במים את כל בשרו" (ויקרא טו, טז).
הרב שמשון רפאל הירש מבאר שהמלה "רחץ" קרובה למלה "רעץ", שמובנה- להפוך או לשבור. בטבילת האדם לטהרתו יש ביטול עצמי ושבירת האגו על מנת להשיג טהרה רוחנית.

7. דמיון לעובר והיוולדות מחדש
יש דמיון בין הרחם האנושית ובין המקוה. יש מכנה משותף בין העובר הנמצא ברחם אמו ובין האשה הטובלת כל כולה בתוך מי המקוה.
כמו העובר הנעלם בבטן, אשר הוא סמוי מן העין ואין ראייה חיצונית שולטת בו, כך האשה בהיכנסה למקוה, נעלמת תחת המים, מקבלת רוח חדשה המאירה עליה וגורמת לה כביכול להיוולד מחדש.

8. הסרת חיץ
טומאה היא מלשון אוטם, אטימות. כשאשה מיטהרת מטומאתה היא מסירה את החיץ בינה ובין ה', היא נפתחת להתקשרות  עם הקב"ה.

9. עליית קומה
מקוה – אותיות קומה. כשהאשה עולה מן הטבילה היא כאילו עלתה קומה, עלתה דרגה. דרך המקוה יכולה היא לקום ולהתרומם מחדש מכל הדברים שגרמו לה לרדת, וכך תשוב למצב הרבה יותר טוב.

10. התחדשות כלבנה
אחרי המחזור החודשי שבו נפלטה הביצית המיועדת ליצירת חיים, אחרי שחוותה האשה אובדן חיים בכוח ובעקבותיו פרשה מחיי אישות עם בעלה, היא טובלת במים שהם מקור החיים, היא מקבלת כוחות חדשים, המאפשרים לה לחזור ולהיות שותפה ליצירת חיים חדשים.
"בכל חודש וחודש האישה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כביום החופה. כשם שהלבנה מתחדשת בכל ראש חודש והכל מתאוים לראותה, כך האשה היא מתחדשת בכל חודש, בעלה מתאוה אליה, וחביבה לו כאשה חדשה" (פרקי דרבי אליעזר, או"ז סימן תנד).

ו. מתחים ביום הטבילה ופתרונם
הטבילה היא חוויה מרוממת, אך לא פעם מעיבים על יום הטבילה מתחים ודאגות. דאגה אחת מטרידה נשים רבות, איך יתארגנו בבית ועם הילדים. טוב שהבעל יפנה ערב זה מעיסוקיו, ויקדים לשוב הביתה. נוכחותו והשתתפותו בתפקידי הבית בערב זה, בכוחם להשרות שלווה ורוגע בבית, ולהסיר דאגה מאשתו.
בדורנו, לנשים רבות יש מספר "כובעים", ריבוי תפקידים, מחויבויות ומטלות. כשבערב הטבילה יש לאשה מטלות נוספות, עלול הדבר לגרום ללחץ, למתח, ואפילו לערעור שלום הבית בין האיש והאשה. על כן יש לקבוע סדר עדיפות, לפיו בערב זה הטבילה קודמת בחשיבותה לכל, ואילו דברים אחרים יידחו במידת האפשר.
אם האשה מחויבת כלפי מקום עבודה, רצוי שתארגן סידור עבודה שיאפשר לה להיות פנויה בערב זה. אם בדיוק יש אסיפת הורים, אפשר אולי לקבוע עם המורה פגישה בזמן אחר. אם מוזמנים לשמחה בערב זה, יש לשקול אם להשתתף בה וכמה זמן. יש למצוא את הדרך איך להגיע לטבילה. לעולם אין לדחות טבילה.
דאגה נוספת יכולה לנבוע מחששה של האשה שמא לא התכוננה כראוי ולא הסירה את כל החציצות. על כך אומר הרמב"ן בסוף הלכות נידה:
"ומדיני החציצה לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדי, ומחפש אחר הספיקות, לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אם כן אין לדבר סוף. אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק, וחפפה ורחצה כל גופה בחמין, ונזהרה לבלתי תגע בשום דבר חוצץ, ותעשה טבילתה בפשיטות איבריה וכל גופה, לא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להן קץ וסוף"...
על האישה להפנים דברים אלה.
מתח נוסף נובע אצל האשה מהצורך להצניע ולהסתיר את הליכתה למקוה. החשש פן ירגישו בני הבית, החשש פן יגיע פתאום מישהו ויעכב את יציאתה, החשש שמא תפגוש מישהו בדרך שיגלה, או מישהו יבחין בה בכניסתה או ביציאתה מהמקוה.
מפני הצניעות התירו לשנות (לשקר), ולכן בשעת דחק יכולה האישה למצוא איזו אמתלה. לא כדאי להזמין אורחים, וכן לא להתארח בבית אחר בערב זה. סביב רוב המקוואות בנו מחיצות או שתלו עצים כדי שתהיה הסתרה לנשים בכניסתן וביציאתן. כמו כן, במקוואות רבים יש דרך כניסה או יציאה נוספת. אחרי הכל, האשה הולכת לקיים מצווה, ומשתדלים למענה עד כמה שאפשר. התורה מדריכה אותנו "תמים תהיה עם ה' אלקיך" (דברים יח, יג).

ז. כוונות בטבילה
אומר הנביא יחזקאל:
"וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם. ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם, והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו כה-כו).
מפסוקים אלה עולה, שיחד עם ההיטהרות במים, מתחולל שינוי פנימי.
המשורר בתהלים מבקש:
"לב טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי" (תהלים נא, יב).
עיקר ההיטהרות היא ההתחדשות הפנימית, חזרה אל הראשית, טיהור הנפש, המחשבות והמעשים. כך גם מדריך ספר החינוך במצווה קעג:
"שיראה האדם את עצמו אחר הטבילה כאילו נראה באותה שעה כמו שהיה העולם כולו מים, טרם היות בו אדם, וכמו שכתוב: 'ורוח אלוקים מרחפת על פני המים' (בראשית א, ב), ויתן אל לבו בדמיון כי כמו שנתחדש בגופו, יחדש גם כן פעולותיו לטוב, ויכשיר מעשיו וידקדק בדרכי ה' ברוך הוא"...
ומוסיף בעל ראשית חכמה בשער האהבה (פרק יא דף עה):
"כעין חזרת הכלים אל הכבשן, כדי שיטהרו ויתלבנו, וביציאתם מהכבשן הם חדשים, גם האדם - הכנסו אל המקווה היא כדי לחזור הנשמה הפגומה והאיברים הפגומים ממקום שיצאו, ושם מתעלמים, כעובר המתעלם בבטן אמו, שאין עין החיצון שולט בו, והוא שמור מכל פגע וכו', וביציאת האדם מהמקווה, הרי נתקנו איבריו ונשמתו, והרי הוא חדש, ואין לחיצוני חלק בו, וירגיש האדם בעצמו רוח חדשה מניצוץ הנשמה שחזרה אליו".
כשהאשה טובלת, עליה להתכוון להיטהר הן מבחינה פיסית והן מבחינה רוחנית, וחשובה כוונת הלב, כפי שאומר הרמב"ם:
"והדבר תלוי בכוונת הלב... כשם שהמכוון לבו להיטהר, כיוון שטבל- טהור, ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר, כך המכוון לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות, שהן מחשבות האוון ודעות הרעות, כיוון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות, והביא נפשו במי הדעת – טהור. השם ברחמיו הרבים, מכל חטא, עוון ואשמה יטהרנו, אמן" (רמב"ם הלכות מקוואות פי"א הי"ב).
ואומר ר' נחמן מברסלב:
"עיקר הטהרה של הנידה הוא במים. וזהו בחינת מימי מקווה, שהם בחינת מימי הדעת שיתגלה לעתיד, שעל ידי זה מעבירין העננין דמכסין על עיינין שהם בחינת דם נידות. ועל כן ע"י המים אלו נטהרת הנידה מטומאתה... ואי אפשר להטהר מן הטומאה אלא על ידי מימי המקווה, שהם בחינת מימי הדעת, בחינת כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ליקוטי הלכות, הלכות נידה ומקוואות).
טומאת הנידה, מסמלת את העננים המסתירים את ה' בעולם. הטהרה במי המקוה, מסמלת את הדעת. ריבוי הדעת בעולם יסיר את המחיצות בין העולם והקב"ה, ויביא לעתיד למצב בו תימלא הארץ דעה את ה'.

ח. הכנות נפשיות ומעשיות ביום הטבילה
יום הטבילה הוא כיום כניסתה של האשה לחופה.
זהו יום של שמחה, יום של השראת שכינה. זהו גם יום של חשבון נפש. תשתדל האשה לחשוב, איך לשפר את הקשר בינה ובין בעלה, איך להיות שליחה נאמנה של הקב"ה בבניין ביתה.
על כן, חשוב ביום זה השלום בין בני הזוג. אם יש אי אלו דברים הגורמים מתחים וכעסים ביניהם, יש להתפייס קודם שתלך האשה למקוה. יש לשבת לשוחח, להעביר על המידות, לדון את בן הזוג לכף זכות, להביט עליו בעין טובה.
חשוב להתפלל על השלום שישרור בין בני הזוג, שתשרה השכינה בבית. יתכן שהאשה תיפקד בזרע של קיימא, לכן חשוב גם להתפלל על הוולד.
יום טבילתה של האשה הוא עת רצון. שערי שמים פתוחים לקבל את תפילותיה, ולכן תתפלל האשה על בעלה, על ילדיה, על משפחתה, על כלל ישראל, על כל הזקוקים לישועה.
ביום זה, צריכים מעייניהם של האיש והאשה להיות נתונים זה בזו, להשקיע מחשבה איך להיטיב עם בן הזוג, איך לשמח אותו.
מפאת גודל חשיבות ליל הטבילה, אין לבעל לנסוע בליל הטבילה.
רצוי שהאשה תנוח ביום שלפני הטבילה, כי מנוחת הגוף מביאה גם למנוחת הנפש ולשלווה. עייפות עלולה לגרום למתח ולעצבנות. על כן, אין לבצע ביום זה עבודות מפרכות כמו ניקיון יסודי בבית, להשתדל לא לערוך נסיעות ארוכות, סידורים וקניות, כדי לא להיות עייפה במפגש עם בן הזוג.
חשוב להשתדל ליצור אווירה נעימה בבית. "אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים, מרחיבים דעתו של אדם" (ברכות דף נז). כדאי שהבית יהיה נקי ומסודר, שתהיה ארוחה טעימה, שיהיו מאכלים שישמחו את בן הזוג. אפשר להשמיע מוסיקה נעימה בבית.
אין להעניש את הבעל בדחיית טבילה משום סכסוך או מריבה. אשה צריכה לעשות מאמץ לטבול בזמן, דבר זה יגביר את השלום והאחדות ביניהם.
האר"י הקדוש, אמר שנשים המקפידות לטבול בזמן, זוכות בנשמות הגדולות היורדות מדי פעם לעולם.
תשתדל האשה להתחבב על בעלה, וירבה ה' ביניהם את האהבה, האחווה, השלום והרֵעות. יהיו הם כאדם וחוה בגן עדן, רעים האהובים, שכל מחשבותיו נתונות בה וכל מחשבותיה נתונות בו. ויזכו שזיווגם יהיה מעין דוגמא של מעלה, כמו הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל.


ביבליוגרפיה:
מימי גן עדן / הרב אריה קפלן
סוד הנשיות היהודית / הרבנית תהלה אברמוב
נתיבות הטהרה / הרב עמרם דרעי
טהרת ארץ ישראל / הרב דוד אברהם ספקטור
איש ואשה / הרב אלישיב קנוהל
צהר לטהר / הרבנית יפה מלכה
כמשוש חתן על כלה / נעמי וולפסון

 

הכנה לטבילה

הטבילה במקווה היא הפעולה האחרונה, אשר מטהרת את האשה.

כיון שכל הגוף צריך להיות ראוי לביאת מים, על האשה להכין היטב את עצמה לקראת הטבילה, שלא יחצוץ שום דבר בין בשרה למים.
בחומש ויקרא כתוב:"ורחץ במים את כל בשרו". דרשו רבותינו ז"ל, שלא יהיה דבר החוצץ בין בשרה למים , ושתעיין בכל גופה ובשערה ולראות אם יש דבר חוצץ.
הרמב"ם כותב:"אין האשה יוצאת מטומאתה ויוצאה מדי ערוה עד שתטבול במי מקווה כשר, ולא יהיה דבר חוצץ בין בשרה ובין המים."
חציצה הוא כל דבר, שנדבק לגוף, ובכך מונע את ביאת המים תחתיו. זה גם כל דבר, שרוב הנשים מקפידות עליו גם אם היא אינה מקפדת עליו.
על האשה להיות נקייה לחלוטין, ללא שום דבר חציצה על גופה. לכן עליה לנקוט אמצעי זהירות שונים ביום הטבילה.
על האשה להקפיד ביום הטבילה שלא להתעסק בדברים, העלולים להדבק בשרה, כגון: ניקוי דגים ולישת בצק, התעסקות בעבודות דבק, פלסטלינה וכו'.
לכבוד שבת ויום טוב – מותר ללוש בצק ולנקות דגים, אך יש להזהר.
כמו כן, אין לאכול בשר בקר, או עוף ביום הטבילה, כדי שלא ישארו חתיכות בין השיניים. יש המקפידות לא לאכול ביום זה גרג&

הכל לבלנית

תוכן הענינים

  1. הבלנית כמדריכה
  2. הגדרת תפקיד הבלנית
  3. תפקיד הבלנית בהלכה


הבלנית כמדריכה

הרבנית חיה אסתר ספקטור


בעבר, הדריכו האמהות את הבנות ואף עזרו להן בהכנות לטבילה. תפקיד הבלנית היה להשגיח שהטבילה תהיה כהלכה. כיום, מפקידות האמהות על פי רוב את ההדרכה בידי מדריכות. יש גם הרבה חוזרות בתשובה שאינן יכולות לקבל הדרכה מאמותיהן בנושאים אלה. לצערנו, יש כיום גם בנות שאינן מעוניינות לשמור טהרת המשפחה.
תפקידה של הבלנית התרחב, כפי שראינו, ושוב אינו מסתכם רק באמירת "כשר". לבלנית יש אחריות להדריך ולתת סיוע מעשי והלכתי, וכן לקרב ולחבב את מצות הטבילה על הבאות למקוה. המקוה, עשוי להיות שער כניסה ליהדות עבור נשים רבות.
כדי שהבלנית תדע מתי יש לפנות בשאלה לרב ולמה יש להתייחס בבדיקה, וכדי שתוכל לתת סיוע הלכתי - עליה להיות בעלת ידע רחב.
רצוי, שתהיה במקוה רשימה עם שמות רבנים, מספרי טלפונים ומספרי טלפונים ניידים, כדי שאפשר יהיה לפנות אליהם בשאלה בשעת הצורך.
רצוי להחזיק במקוה ספרים העוסקים בַּנושא בשפות שונות כגון: רוסית, אנגלית, צרפתית, אמהרית ועוד.
כדאי לרכז את כל השאלות שהופנו לרב במחברת מיוחדת, כולל התשובות שנִתנו עליהן. בכל ספק ובכל שאלה, על הבלנית לפנות לרב. אסור לבלנית בשום אופן לפסוק בעצמה. גם אם במשך הזמן רכשה הבלנית ידע וניסיון רב, יש לדעת, שלפעמים פרט קטן שנוסף או חסר, לעומת המקרה שהיא כבר מכירה, יכול לשנות את התשובה ההלכתית, על כן רצוי תמיד לשאול.

בחזרה לתוכן הענינים

הגדרת תפקיד הבלנית

תפקיד רוחני

אומר הרב שמואל אליהו שליט"א , רבה של צפת ובנו של הראשל"צ הרב מרדכי אליהו שליט"א: "בכל תפקיד של קדושה יש משהו שמסייע -  בחתונה יש רב, בקריאת התורה יש בעל קורא, בטבילה ישנה הבלנית המסייעת".

בזוהר הקדוש כתוב שתפקיד אנשים אלה להביא את דבר ה', מעין שליחים, כמו משה רבנו בהר סיני.

יש בעולם טהרה וקדושה. הטהרה על פי ספר "מסילת ישרים" מביאה לקדושה. הטהרה היא כלי שבתוכו יכנס תוכן של קדושה. אחרי הטבילה נוצר כלי לקדושה, לכן חשוב שמיד אחרי הטבילה תפגוש האישה קדושה. מצב הטהרה יוצר כלי בנפש של האדם שלתוכו יוצקים תוכן של קדושה, ולכן כתוב בספרי הפוסקים שאחרי הטבילה תיזהר האישה שלא לפגוש בחיה טמאה כמו כלב וכדומה.

תהליך היטהרות האשה דומה לספירת העומר, שבאמצעותה אנו מטהרים את עצמנו, עד שביום מתן תורה חלה הקדושה. היום האחרון בספירת העומר הוא המסוכן ביותר, שכן הכלים מוכנים אבל הם ריקים, ועלול להיכנס בהם חס ושלום תוכן של טומאה. "אם אתם מקבלים את התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם".

הבלנית יוצקת תוכן של קדושה לתוך הכלי שנקרא טהרה. תפקידה להרבות חיוך, אמונה, שמחה, ביטחון, אומץ, ולתת לטובלת עידוד, עוצמה, ובוודאי לא לדחות אותה.

תפקיד טכני

בשו"ע נפסק: "צריך להעמיד על גבה (של האישה הטובלת) יהודית גדולה, יותר מי"ב שנה ויום אחד בשעה שהיא טובלת, שתראה שלא ישאר משיער ראשה צף על פני המים" (יורה דעה קצח סעיף מ).

על פי ההלכה צריכה הבלנית להיות יהודיה שהיא לכל הפחות בת מצווה.

אומר הרב שכנזי שליט"א, מו"צ בעדה החרדית הספרדית, ומחבר הספרים "טהרת יעקב"

"בני יעקב"  ו"נעימות נצח":

"לפי ההלכה התפקיד היחיד לראות שהאישה נכנסה כולה למים עם כל השיער. כיום הבלניות עושות מעבר לתפקיד במסירות נפש באהבה ובחיבה, לקבל את האישה ולהאהיב עליה את המצווה. אנו רואים שתפקידה של הבלנית התרחב, תפקיד הבלנית לעזור לטהרת בנות ישראל. האופן בו מקבלים את האישה משפיע עליה אם בעתיד תמשיך לבוא לטבול. הרבה נשים חוזרות בתשובה ומסכימות לטבול, זה תלוי הרבה ביחס שמתייחסים אליהן במקוה. על הבלנית לקבל את הנשים בסבר פנים יפות, לבדוק אותן שלא תהיה חציצה, לדלות מהן מה הן יודעות בלי לפגוע, לתת הוראות מה צריך לעשות אם אינן בקיאות בהלכה. יש הבדלים בהלכות בעדות שונות, בלנית צריכה לדעת לגשר על ההבדלים, להגיד כשר על הטבילה, לגעת בה כשעולה מן המים, לכן הבלנית צריכה להגיע למקוה אחרי שאכלה וישנה בלי מתחים מהבית".

הד להרחבת תפקידה של הבלנית אנו מוצאים גם בשו"ת אגרות משה (חלק חו"מ א, סימן מא): "האישה שממונה להשגיח על הטבילה צריכה לידע מה להשגיח, שהחפיפה תהיה בטוב ולא יהיו חציצות, ולראות שכל הגוף והשערות יהיו במים," ומוסיף עוד: "גם שתהיה בסבר פנים יפות לכל הנשים להמשיכן לקיים מצות נידה וטבילה, ותהיה מוחזקת לנאמנת ויראת השי"ת... מוחזקת שהיא זהירה באיסור נידה ובטבילה כדין".

 

הוסיף לנו הרב משה פיינשטיין זצ"ל, שלא די שתהיה הבלנית יהודיה, אלא היא צריכה להיות יראת שמים, בעלת ידע בהלכות חציצה ומאירת פנים.

אומר הרב וואזנר שליט"א – בספרו "שיעורי שבט הלוי" (סימן קצח סעיף מ ס"ק ד):

"שתראה שלא ישאר משיער האישה צף, כך היתה עיקר התקנה, אבל למעשה צריך גם שתבדוק אם קצצה ציפורניה ואם אין חציצה על גופה, ואם טובלת בעמידה נכונה."

ומוסיף: "לכתחילה אין למנות עומדת על הטבילה מי שראייתה חלשה".

 

הבלנית צריכה אפוא להיות בעלת ראייה טובה, על מנת לראות היטב שאמנם האישה טבלה כראוי.

הרב ינון יונה, רב שכונת גבעת שאול ומו"צ, כותב בספרו ("ימי טוהר" עמ' 195), שעל הבלנית לנקות את משקפיה במקום שיש אדים.

בעניין הצניעות כותב הרב וואזנר, "יש למנות אישה שצנועה בכיסוי הראש והגוף כדין", כלומר יש חשיבות שהבלנית תקפיד על צניעות, בהיותה נאמנת להעיד על כשרות טבילת האישה.

עד כמה חשוב תפקידה של הבלנית אפשר לראות בדברי הרב נויבירט שליט"א, מחבר ספר "שמירת שבת כהלכתה" וספר "אוהל שרה": "זכות הטהרה של האישה בטבילה תלויה באישה שעומדת על גבה. האישה העומדת על יד האישה צריכה לדאוג שהטבילה תהיה כשרה, לעודד את האישה שתבוא לטבול. היא בעצם הפוסקת את טהרתה של האישה ע"י שהיא עומדת על גבה".

בשעת הטבילה על הבלנית לומר "כשר" כפי שכותב הרב וואזנר (שם) : "מנהג ישראל על פי המובא מהאר"י הקדוש שאומרת לה כשר או טהור, וכן ראוי לומר, אך אין זה מעכב, שאין כאן עדות."

על מעמדה של הבלנית ומה מתחייב ממנו כותב, הרב ינון יונה שליט"א בספרו "ימי טוהר" (פרק ח'): "חשוב לציין שהציבור רואה את הבלניות כסמכות רוחנית, ובפרט בישובים קטנים, הבלנית מוכרת כאישיות חשובה, ולכן מוטל עליה להתנהג בהתאם, ולהיזהר בכל המצוות. לא להתערב במריבות וסכסוכים, אלא רק להשכין שלום, להתרחק מלשון הרע ורכילות, להיות מקובלת על ציבור הנשים ולהיות צנועה וכשרה".

מוסיף הרב ינון יונה שיש למנות בלניות השומרות שבת, טהרת המשפחה וכשרות, ומחנכות את בניהן בדרך התורה, "כיוון שנותנים בידה את הנאמנות וסומכים עליה בטהרת בנות ישראל".

עם כל חשיבות הבלנית, בשעת הדחק נפסק בשו"ע: "אם אין לה מי שתעמוד על גבה או שהוא בלילה, תכרוך שערה על ראשה בחוטי צמר או ברצועה שבראשה ובלבד שתרפם, או בשרשרות של חוטים חלולות או קושרת בגד רפוי של על שערותיה" (יורה דעה קצח, מ').

במציאות רחוקה, בשעת דחק, כשאין בלנית (למשל במקום נידח, או אם היתה הפסקת חשמל במקוה ומאיזו סיבה לא ניתן להאיר את המקום כגון בליל שבת), יכולה האישה לטבול באין בלנית העומדת ומשגיחה, כשרשת על ראשה על מנת ששערה לא יצוף על פני המים בשעת הטבילה.


תפקיד הבלנית בהלכה

האשה שממונה להשגיח על הטבילה צריכה לידע מה להשגיח שהחפיפה תהיה בטוב ולא יהיו חציצות, ולראות שכל הגוף והשערות יהיו במים.
וגם שתהיה בסבר פנים יפות לכל הנשים להמשיכן לקיים מצות נדה וטבילה.
ותהיה מוחזקת לנאמנת ויראת השי"ת... מוחזקת שהיא זהירה באיסור נדה ובטבילה כדין.
שו"ת אגרות משה חלק חו"מ א סימן מא

צריך לעמוד על גבה יהודית גדולה יותר מי"ב שנה ויום אחד בשעה שהיא טובלת שתראה שלא ישאר משער ראשה צף על פני המים.
שולחן ערוך יורה דעה סימן קצח סעיף מ

כל אשה צריכה שתעמוד על גבה אשה אחרת לראות שטבלה היטב כדאיתא בסעיף מ' .
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן פה – הרב משה פיינשטיין זצ"ל

לכתחילה אין למנות עומדת על הטבילה מי שראייתה חלשה.
שיעורי שבט הלוי, ס' קצח, ס"ק ד' הרב שמואל הלוי ואזנר

שהאשה המשגחת בהמקוה...לסמוך עליה על עניני כשרות הטבילה לומר שנטבל כל גופה עם השערות בהמים דהא צריך ידיעה ברורה דאיתחזק איסורא.
ומטעם זה בעינן דוקא יהודית גדולה כדאיתא בסי' קצ"ח סעי' מ'
טבילת כל גופה וכל השערות שיהיו בהמים ולא יצא אף משהו משערה אחת הוא עכוב מדאורייתא ואינה טבילה כלל והכא הרי ההשגחה היא על עצם הטבילה לראות שלא ישאר אף משער ראשה צף על פני המים.
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד א סימן קה

שתראה שלא ישאר משער ראשה צף – כך היתה עיקר התקנה, אבל למעשה צריך גם שתבדוק אם קצצה צפרניה, ואין חציצה על גופה, ואם טובלת בעמידה נכונה.
אע"ג דאין עד אחד נאמן באיתחזק איסורא להרבה פוסקים, חשיב הכא בידה לתקן, כיון שהטובלת צוותה עליה שתראה אם טובלת כראוי והטובלת יש בידה לתקן, ולכן גם העומדת על גבה חשיבא כבידה לתקן.
מנהג ישראל על פי המובא מהאר"י הק' שאומרת לה כשר או טהור, וכן ראוי לומר, אך אין זה מעכב שאין כאן עדות.
שיעורי שבט הלוי, ס' קצח, ס"ק א-ד הרב שמואל הלוי ואזנר


היחס לכלה

כלה המגיעה למקוה בפעם הראשונה בחייה לשם טבילה, תתרשם מכל דבר הקורה מסביב. המפגש הראשון של הכלה עם המקוה ייחקק בזיכרונה, ויתווה לה את דרכה בהמשך, לכן חשוב שהבלנית תקדיש לכלה זמן ותשומת לב.

יש להתייחס לכלה בסבלנות, בחביבות ובחום. הרבה כלות נבוכות ומתוחות, ויש לנסוך בהן שמחה וביטחון. כלה המתקבלת בנועם ובחום, תתגבר במהרה על המתח והמבוכה.
על הבלנית להנחות אותה אל חדרה, להסביר לה מה עליה לעשות, וכיצד להשתמש באביזרים. כמו כן תציע לה עזרה, ותבקש ממנה שלא תהסס לקרוא לה כשתצטרך. כלות חרדיות, דתיות ושומרות מסורת, בכוונתן להמשיך ולפקוד את המקום. במפגש הזה, נבנה יחסה של הכלה ליום הטבילה ולמקוה לאורך שנים.
יש כלות המגיעות למקוה רק כדי שתקבלנה אישור לחתונה. כלה המפגינה אי רצון במבע פניה או באיזו אמירה, כדאי להאיר אליה פנים, ולהסביר לה את גודל השעה. יש לבאר בפניה את חשיבות הצטרפותה לנשות ישראל שמסרו נפשן על המצווה בכל הדורות, ואת גודל הזכות להקים בית נאמן בישראל. על הבלנית להעמיד את הכלה על חשיבות מצות טהרת המשפחה לקיומו של עם ישראל והברכה הגדולה שהיא מביאה. נסביר לה עד כמה היא חשובה בתוך עם ישראל, כי כל ישראל ערבים זה לזה. נציין גם את גודל ההפסד שיהיה לאומה אם לא תשמור על טהרת המשפחה.
יש כלות הבאות לבדוק, לנסות ולטעום. אין ספק שלייחסה של הבלנית תהיה השפעה על החלטתן אם להמשיך לבוא. פעם הגיעה למקוה כלה שחשבה לא לשוב למקום יותר, אך משנפגשה עם נעימות המים, חביבות הבלנית, והצעתה לבקש ולהתפלל בזמן הטבילה, כי עת רצון היא זו - חשה הכלה מתיקות, והחליטה שמהמקום הזה לא תיפרד, וטבילה זו היא רק התחלה לחיים של טהרה.
חשוב להתייחס בטקט, בכל מקרה חריג. אם למשל טעתה הכלה בספירת הימים הנקיים - לא לגעור בה. יש להתייעץ עם רב מה לעשות. אם באה בלוויית בנות משפחתה, אפשר להטבילה בלי ברכה ולמחרת בבוקר בתיאום מראש, תטבול עם ברכה.
אם הכלה בהריון, אין להביך אותה, אלא לקבלה בחמימות ולהסביר לה, שאם תקבל על עצמה לשמור טהרת המשפחה, היא תבנה בית לתפארת והתינוק יוולד בטהרה.
כשהכלה מזמינה תור, רצוי להודיע לה מראש מה מחיר הטבילה, להזכיר לה להביא פתק מהרבנות, ולהזכיר לה להמשיך לספור ולבדוק.
אחד המנהגים הרווחים בעדות המזרח הוא, שבנות משפחת הכלה וחברותיה מתלוות אליה למקוה. רצוי שיהיה במקוה חדר שבו הן תוכלנה להמתין לה. אם אין מספיק מקום, יש להגביל את מספר המלוות, או להפנות את הכלה למקוה גדול יותר.
אין להתיר למלוות לזרוק סוכריות למים, או לתת לכלה סוכריה לפני או בעת הטבילה.
יש להתייחס במאור פנים, באהבה ובסבלנות. יחס כזה עשוי לקרב נשים רבות.

 

הנהגות והמלצות

ביישוב קטן מוטל לא פעם על הבלנית לתמרן בין הנשים כדי למנוע פגישה במקוה בין אם ובתהּ, בין אחיות, בין גיסות, בין מורה ותלמידה וכו'.

בזמן הרחצה רצוי לא להפריע לאישה. כתב על זה החפץ חיים בספרו "טהרת ישראל" (פרק יג סעיף יז): "ומאוד יש להזהר, שהאישה העומדת על הטבילה בל תיחפז ותדחק בנשים שיכלו מעשיהם, שע"י זה לא יוכלו לעשות הכל כדין, והאישה הדוחקת בנשים שימהרו מעשיהם, מחטיאה את ימיה בזה ועוונה תשא, ואסורה להיות עוד ממונה על זה אם לא תטיב מעשיה". אך אם האישה משתהה זמן רב מדי יש לברר אם היא מרגישה טוב. לאישה נכה או חולה, צריך להיכנס מידי פעם, לשאול לשלומה ולהציע לה עזרה. לעיתים, יש לרדת עם אישה נכה לתוך המקוה, כדי לסייע לה לטבול. לצורך זה, יש לדאוג שיהיה במקוה חלוק לבלנית.

ישנם כמה מקוואות המותאמים לנשים נכות: בירושלים, בבית שמש, בתל אביב, בחיפה, בבני ברק, בפתח תקוה ובנתניה.

כשאישה קוראת לבלנית, יש לגשת אליה במהירות ולא להתעכב. אך אם יש עומס במקוה ואין הבלנית מתפנה אליה, עליה לומר לאישה שהיא שמעה אותה, ומיד תתפנה ותיגש אליה, כדי שתהיה לאישה תחושה שאין שוכחים אותה.

בכניסתך לחדר דפקי על הדלת, כדי שלא תפתיעי את האישה. יש נשים המעדיפות להתעטף בחלוק או במגבת לפני בואך.

יש לבדוק את האישה במהירות וביסודיות. שאלי את האישה: עיינת בגופך? סרקת את שיער ראשך וכל שיער הגוף? צחצחת שניים? הסרת עדשות מגע, איפור, לק?

אם האישה מסתייגת מהשאלות, אמרי לה שרק רצית להזכיר, כי כולנו בני אדם וקורה ששוכחים...

כדאי לבדוק את האישה בחדר ולא ליד המקוה, על מנת שאם החסירה משהו לא יהיה צורך לחזור שוב לחדר, וכן אם יהיה צורך לגזור ציפורניים, שלא יפלו על הרצפה ליד המקוה. (אלא אם כן ישנה פינת ישיבה, שבה יושבת הבלנית עם האישה ליד המקוה, כפי שמצוי במספר מקוואות).

השתדלי לא להתבונן באישה היורדת לבריכת הטבילה, ולא כשהיא עולה מהטבילה. אפשר להגיש לה את המגבת או החלוק, באופן שיסתיר את גופה מעינייך. לאישה, יש תחושת צניעות טבעית, ולרוב הנשים החשיפה אינה נוחה, ויש לכבד זאת.

יש לתת לאישה הרגשה שמקבלים אותה כמו שהיא, בלי ביקורת ובלי שיפוט. לעיתים, חשיפת הגוף קשה לאישה, כי הדבר נוגע גם בדימוי העצמי שלה. יש לשדר לאישה אמפטיה וחמימות.

אם הטובלת בעלת מום, יש להתייחס לכך בטבעיות, להשתדל לא לרכז את המבט במום, וכמובן לא לספר לאף אחד את מה שראו עינייך.

יש מנהגים שונים לגבי מספר הטבילות ומקום אמירת הברכה, כבדי את כל המנהגים, ואל תזלזלי בשום מנהג. כפי שכבר נכתב, טוב שהבלנית תאמר "כשר" כשהאישה עולה מכל טבילה. אומר האר"י כשהבלנית אומרת "כשר" אומרים גם בשמים "כשר, כשר".

שעת הטבילה היא שעת רצון. אישה הרוצה להתפלל בתוך המים, הניחי לה. אין לשער אלו ישועות יכולה התפילה לפעול. כשהאישה עולה מהטבילה, רצוי להמתין, כדי שתפגוש ראשונה את הבלנית ותראה מראה טהור. טוב ללחוץ את ידה של הטובלת ולומר לה "טבלת כדין ואת טהורה", אך אין זה מעכב. לאחר הטבילה כדאי לחכות עד שהאישה תלך לחדרה. אישה עלולה לחוש סחרחורת אחרי הטבילה, או להחליק, ונוכחותך לידה חשובה.

כדאי להניח שטיח ליד ברֵכת הטבילה, כדי למנוע החלקה. אל תשאירי את האישה בבית המרחץ לבדה אחרי הטבילה, גם אם ברור לך שהכל בסדר, חכי לה עד שתסיים להתלבש. לאחר לכתה, היכנסי לחדר ובדקי שלא שכחה דבר.

גם בליל שבת, אחרי טבילת כל הנשים, יש לעבור בחדרים, אף שבליל שבת אין מנקים ומסדרים. כבר קרה שהבלנית נעלה את המקוה, ואישה נשכחה בחדר...

בישובים קטנים, קיימת רגישות סביב הפגישה של האישה עם הבלנית ביום שאחרי הטבילה. לעולם אל תדברי עם האישה על הטבילה אמש אם לא פנתה אלייך בעניין. התייחסי אליה רגיל והקריני הרגשה נינוחה, ואז גם היא תרגיש בנוח.

רצוי להסדיר את התשלום לפני הטבילה, כדי שאחרי הטבילה יהיו דעתה ולבה של הטובלת פנויים לדברים אחרים, ולא תתעכב.

לפעמים מעדיפה הטובלת בלנית מסוימת. אל תיפגעי, חשבי רק על המטרה - שהאישה תרגיש בנוח.

יש להנעים את שהותה של האישה במקוה, להשרות אווירה של רוגע, כדי שהיא תיכנס למקוה ותצא ממנו בשמחה. תחילה, על הבלנית להיות ערוכה לקבל אותה, לספק לה מה שהיא צריכה, ולהתייחס אליה כאילו היא היחידה. אמינותה של הבלנית תורמת להרגשתה הטובה של הטובלת

הקפידי להגיע בזמן, ואל תעזבי לפני הזמן גם בערב שבו לא הגיעו נשים רבות. אולי עוד תגיע אישה, ואם תקדימי לעזוב היא תמצא דלת סגורה.

כדאי לתלות שלט במקוה על חשיבות הטבילה בזמנה, שאין לדחותה, אלא מחמת אונס או מטעמים הלכתיים.

רבים המצבים שהבלניות נתקלות בהם מידי ערב:

לעיתים עלולות לצוץ בעיות טכניות, והבלנית צריכה להשתדל לפותרן באופן שהאישה תחוש בהן כמה שפחות. לפני לכתה כדאי לכבד את האישה בסוכריות טופי, כדי שאם תבוא האישה לחשוש שמא הייתה עליה חציצה בשעת הטבילה, תוכל לתלותה בסוכרייה הנדבקת בין השיניים. יש לשאת תפילה שהכל יתבצע כשורה והטבילה תהיה כשרה, שנזכה להוסיף טהרה בעם ישראל.

 

זכותה של הבלנית

מסופר על אשת המגיד ממזריטש, שבאחד מערבי החורף היתה צריכה לטבול במקוה. כשיצאה מביתה קידמה את פניה סופת שלג, היא טעתה בדרך זמן רב והגיעה אל בית המרחץ בשעה מאוחרת מאוד. כשדפקה על הדלת לא רצתה הבלנית לפתוח לה. עמדה אשת המגיד ליד הדלת ובכתה זמן ממושך. בחצות הלילה נשמעו צהלות סוסים, ומרכבה גדולה עצרה ליד דלת בית המרחץ. מתוך המרכבה ירדו ארבע נשים, דפקו על הדלת וקראו לפתוח להן, הבלנית פתחה והניחה להן להיכנס פנימה. הן נטלו בידיהן את אשת המגיד והוליכוה עמן, טבלו יחד עמה, ומשגמרו העלו את אשת המגיד אל המרכבה ונסעו עמה עד לביתה. כשירדה אשת המגיד נעלמה המרכבה. "טבלת עם ארבע האמהות", אמר לה המגיד כשנכנסה לביתה. בלילה ההוא הרתה את בנה אברהם, שלימים נקרא רבי אברהם המלאך, צדיק קדוש ונעלה (כרם ישראל).

אחריות גדולה מוטלת על הבלנית, שכן להיטהרות האישה מנידתה יש השלכות רבות. בעקבות הטבילה אולי תיפקד בזרע של קיימא, כך תופיע נשמה חדשה בעולם ומהנשמה הזו עוד יעמדו בנים ובני בנים - דורות בעם ישראל. וגם אם לא תיפקד האישה בעקבות היטהרותה, תהיה שמחה בבית –  שמחה בעם ישראל, ויתווסף שלום בבית.

אמר ר' עקיבא: "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מִטהרים ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים!.. מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל" (מסכת יומא פרק ח משנה ט).
הקב"ה מתעסק בעצמו בטהרת ישראל. הקב"ה, הוא כביכול הבלן הראשי, ואת, הבלנית, שותפה לקב"ה לטהר את נשות ישראל.

ועוד כתוב "מקוה ישראל ה' ומושיעו בעת צרה", ומפרש רש"י שהקב"ה הוא תקוות ישראל.
המקוה משמש מקום טהרה, מקום לתקווה ולבניין. הבלנית בעבודתה דבקה במידותיו של הקב"ה, והיא השליחה שלו לטהר את ישראל.
בית המקדש היה מרכז הטהרה בישראל, ועם חורבנו נשארה טהרת הנשים השריד היחיד מכל המערכת הענפה של ענייני טומאה וטהרה שנהגו בישראל.
רק טבילת נשים במקוה היא דין דאורייתא בדיני טהרות שמתקיים גם אחרי החורבן.
'מקוה' – ראשי תיבות "ואותנו קדשת מכל העמים".
טהרת המשפחה היא בסיס החיים של עם ישראל, היא קשורה עם בניין הדורות בישראל בטהרה, והינה שריד של דבר גדול ומפואר שעתיד לחזור לגדולתו.

בעבודת הבלנית יש משותף עם עבודת הכהנים בבית המקדש.
•    הכהן מטהר את הטמאים, והבלנית אף היא מסייעת לנשים להיטהר מטומאתן.
•    לכהן כוח ברכה והוא מברך את העם, וגם הבלנית מברכת את הטובלת.
הבעל שם טוב כותב שברכת ידיד לחבירו עושה רושם בשמים. כן מוצאים אנו במשלי (כב ט): "טוב עין הוא יבורך", ומבאר מהר"ל, שטוב-העין חפץ שחברו יהיה בטוב ובשלמות (נתיבות עולם, נתיב עין טוב).
•    לכהן היה חושן שבו אורים ותומים - קשור לסינר של האפוד.
אפוד – ראשי תיבות "אלמדה פושעים דרכיך" (תהלים נא, טו). לכהן היה הכוח להשיב חוטאים ופושעים מעוון, וללמד אותם דרך ה'.
בחושן – היו 12 אבנים מכוונות כנגד כל שבטי ישראל. הכהן מקושר עם כלל ישראל. גם הבלנית מקבלת במקוה את כל בנות ישראל, ללא הבדל עדה, השקפה או מפלגה, ולבה  של הבלנית פתוח לכולן.

סוגי נשים


כל אישה הנכנסת למקוה היא ככלה ביום כניסתה לחופה. כל אישה הבאה לטבול היא ככלה ביומה המיוחד (נדה לא).
למקוה מגיעות נשים מסוגים שונים, אך כולן שייכות לכלל ישראל, ושאיפת כולן היא להיטהר. עם זאת, לצורך הבנת ההתייחסות הנדרשת במקרים מיוחדים, נבחין בין הסוגים השונים.
1.    אישה יראת שמים הבקיאה בדינים – אישה זו מודעת להלכה ושואפת לקיימה בשלמות. בדרך כלל היא תשמח על עזרתה של הבלנית ותשתף עמה פעולה בבדיקות. אם הבלנית תעיר לה על איזו חציצה הקיימת היא תקבל זאת בשמחה, תשתדל להסירה ותעשה את המוטל עליה.
2.    אישה שנדמה לה שהיא בקיאה בהלכה אך חסר לה ידע רב – זו יכולה להיות גם אישה חרדית או דתית, וכמובן גם אישה מסורתית שנדמה לה שהיא יודעת את ההלכה, אך לאמיתו של דבר נופלות אצלה טעויות. יש להשלים לה את פרטי הדינים החסרים בזהירות ובעדינות. טעות נפוצה לא פעם אצל נשים היא שהן מחשיבות את הפסק הטהרה כיום נקי ואז הן למעשה טובלות אחרי שישה נקיים במקום אחרי שבעה נקיים.

בהקדמה לספר "טהרת ישראל" השלם כותב המחבר: "והנה אספרה את שברון ועצבות ליבי, אשר באו לפנַי כמה וכמה נשים שיש להם בנים גדולים ולא היו יודעות כלל שצריך להכניס בהפסק טהרה העד לפנים, וסברו שסגי (מספיק) בקינוח בחוץ, ויש שסברו שיום הפסק טהרה בכלל ז' נקיים וספרו רק שישה ימים אחרי הפסק טהרה וטבלו, ויש מהן שאבותיהן ובעליהן הם תלמידי חכמים גמורים ויראים ושלמים, ובקשו שאתן להם תשובה על זה, ויש שלא ידעו שצריך ז"נ, רק תיכף שפסקה מלצאת דם טבלו. אוי לאוזניים שכך שמעו, וכל זה היה מחסרון ידיעה".
לפעמים אפשר אגב שיחה עם הטובלת לגלות טעויות ולתקנן.

3.    נשים שומרות מסורת – שקיבלו את מצוות הטבילה מאמותיהן, ומקיימות אותה בתמימות. יש לעודד אותן ללמוד בצורה מקיפה את כל הלכות טהרת המשפחה, דיני הרחקות, פרישה,  כתמים וכו'. כמו כן יש לעודד ולשאול שאלת חכם על ספקותיהן, ולפעמים, יש ללכת אתן פעם ראשונה לתלמיד חכם, ואחר כך הן כבר תלכנה בעצמן בכל שאלה.
4.    נשים המתנגדות לבדיקת הבלנית – כועסות אם הבלנית שואלת שאלות, ורואות בכך פלישה לחייהן. נשים כאלה על פי רוב סבורות שאין צורך שילמדו אותן. לפעמים, הבלנית תוכל להבחין בין הנשים על פי שפת הגוף. אישה החפצה בבדיקת הבלנית, תושיט בדרך כלל את ידיה לבדיקה מיד עם כניסת הבלנית לחדרה. אישה המתנגדת לבדיקה, תכנס מיד למים ולא תמתין. כאן יכולה הבלנית לראות, מה התפקיד הנדרש ממנה - אם להיות המדריכה והבודקת, או שרק תוודא שכל שערות הטובלת נכנסו למים - כפי הגדרת תפקידה, על פי פשט השולחן ערוך. בכל מקרה, חשוב שהבלנית תאיר פנים ותשרה אווירה נעימה, וודאי שלא תהפוך את המקום לזירת עימותים.
5.    קבוצת המתחילות – נשים הבאות לטבול בעקבות ביקור בית של מדריכה, או בעקבות הרצאה ששמעו. אם תתקבלנה נשים אלו בנעימות ובסבר פנים יפות על ידי הבלנית, יש סיכוי שתתמדנה לבוא ולטבול, ובמשך הזמן אפשר שתקפידנה יותר על כל הלכות טהרת המשפחה. יתכן אפילו שבעתיד יקבלו על עצמן עוד מצוות, כי "מצוה גוררת מצוה".

תכונות הבלנית

תפקידה של הבלנית הוא תפקיד של חסד, "עולם חסד יבנה". באמצעות החסד נבנים עולמות.

הבלנית צריכה להיות חדורת ביטחון בה' שתהיה לה סיעתא דשמיא, שלא תיכשל ושלא תכשיל. היא גם צריכה לנסוך ביטחון בנשים הטובלות, בפרט אם יש כאלה הפוחדות לטבול. בזמן טבילת האישה על הבלנית להיות מרוכזת, לראות אם הטבילה נעשתה כראוי, ולא להסיח דעתה לעניינים אחרים.
חשוב שהבלנית תהיה לבבית, ותקבל במאור פנים ובחיוך כל אישה.
מה שעושה חיוך – מילים לא יעשו. חיוך ממיס קרחונים.

מעשה באישה שנהגה להגיע למקוה בפנים זועפות. הבלנית התמידה בחיוך ובהארת פנים אליה, עד שבסופו של דבר נשבר הקרחון, והאישה החלה להגיע למקוה בשמחה וחדלה להזעיף פנים.
על הבלנית להיות סבלנית ובעלת אורך רוח, על אף שלפעמים יש טובלות שהתנהגותן בלתי נסבלת.
הבלנית צריכה להיות ענווה ולשדר לאישה שהיא חפצה בטובתה, רוצה לסייע לה, ואינה מבקשת להתנשא או  להשתלט עליה. ראוי שהבלנית תהיה לבושה בבגדים נקיים, ותדאג שהמקוה יהיה נקי משערות או חלילה מחרקים הצפים במים - העלולים לדחות את האישה.
על הבלנית לשמור על נקיות הפה. למילים יש כוח, כפי שכותב הגר"י סגל ממנצ'סטר זצ"ל - הן יכולות להפוך כוס יין לכוס קידוש, כיכר לחם לקרבן מנחה. איש ואישה הם זוג יהודי המאוחד על ידי חופה וקידושין הנעשים – בפה. למילים יש כוח להפוך דברים פשוטים לדברים נעלים.
לכן, צריכות הבלניות להימנע מלדבר על נשים שנכנסות ויוצאות מהמקוה, להימנע מלספר בדיחות, כי יש נשים שנפגעות וחושבות שמדברים עליהן. לעולם אין לספר מי ביקרה במקוה.
יש להשרות אווירה של קדושה והתעלות. לא לשאול אישה שאלות אישיות כגון, כמה משתכר בעלך וכד'. להימנע מדיבורים מיותרים. בזמן הבדיקות אפשר לדבר דיבורים המרפים את המתח וחוסר הנעימות.
לעיתים רואה הטובלת בבלנית אוזן קשבת, כתובת שאפשר לפנות אליה, לגולל באוזניה בעיות, להיוועץ בה ולקבל ממנה תמיכה רגשית. הבלנית צריכה לנצור לשונה ולא לספר סודות אישיים של אותן נשים. יחד עם זאת, בשעת הצורך מוטל עליה להפנות את האישה לגורם מקצועי או להתייעץ עם רב.
הבלנית צריכה להיות נקיית כפיים, נקייה מגזל, נזהרת בכספי ציבור, נזהרת מאונאת ממון.
בדברי חז"ל כתוב שירושלים חרבה בשל אונאת ממון. הבעש"ט דורש את הפסוק: "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי אלוקים עולם ויורדים בו" – "סולם" הוא בגימטרייה "ממון" - מלאכי אלוקים הם בני אדם העולים ויורדים בסולם בגלל הממון, יש המתעלים ע"י הממון ויש מי שהממון מורידם.
על הבלנית להיות יראת שמים, לדעת שהיא עוסקת במצווה חשובה - בסיוע לטהר אישה לבעלה. חשוב לזכור זאת יום יום, כדי שלא תהפוך עבודת קודש זו לעניין שבשגרה, ועל מנת שלא תאבד העוסקת בטהרת ישראל את תחושת השליחות, וחלילה לא תגיע לזלזול בביצוע המדויק של המשימה שלשמה היא נמצאת במקוה. בכניסתה לעבודה זו עליה לדעת שלפעמים מצריך התפקיד ממנה הקדשת זמן מעבר לשעות העבודה הרשמיות, ואם בעלה מתנגד לכך כדאי שתחפש תפקיד אחר.
על הבלנית לשאת תפילה תמידית שתהיה לה סיעתא דשמיא בעבודתה, ושלא תצא מכשלה מתחת ידה.

 

 

 

 

בדי בדיקה מוכנים בניילון
מיוצרים על ידי מוסדות "דור ודור

בדים עשויים מבד רך ועדין במיוחד, כושר ספיגה מהיר ביותר גודל העונה על כל דרישה הלכתית, עם שובל כל חפיסה מגיעה בנילונית עם פסגור,

בדים העונים על כל דרישות ההלכה בהמלצת הרבנים שליט"א הרב יעקב שכנזי, הרב ברוך שרגא, הרב שמעון דרור והרב אברהם עטיה בהכשר בד"ץ בית יוסף

ניתן להזמין בדי בדיקה אלו למועצות דתיות מקוואות בכל רחבי הארץ וכן לארגונים בעולם

טלפון להזמנות:  02-5910005 לבקש את שלמה.

 

לוח טהרה

מיוצר על ידי מוסדות "דור ודור

זמני שקיעה ע"פ הנחיית הרב הגאון יעקב שכנזי שליט"א מו"צ במוסדות "דור ודור"

תוכן הענינים

הגדרת מושגים להכרת נושא המקוואות

דף מקורות בנושא – מבנה המקוה

מי המקוואות נקיים יותר ממי שתיה

מבנה מקואות והכשרם

מבנה מקווה-טהרה ותפעולו

הגדרת מושגים להכרת נושא המקוואות

להלן הגדרת מונחי יסוד טכניים בנושא תפקוד המקוואות, ואשר על מפעילי המקוואות מוטלת החובה ההכרחית – בסיסית להכרתם.

מקווה – הינה בריכת טבילה של מים הכשרים לכך.

מי גשמים – אלו מים גשם שנאגרו לצורך כך באוצר או בבור הטבילה ללא כלי או ידי אדם.

ארבעים סאה – זהו כמות מים מינמלית הכרחית הדרושה לטבילה ונאמדת ב- 1000 ליטר מים לפחות.

אוצר – זהו מקום המשמש בית קיבול לאגירת מי גשמים ואשר משתמשים דרכה להכשרת המקווה.

זחילה – נזילת מים מתוך המקווה או האוצר דרך הקירות או דרך הריצפה.

שוקת הולכה – זהו דרך של שטח קרקע באורך של 35 – 30 ס"מ העשויה מעפר או בטון רזה העשוי לבלוע מים ודרכה עוברים מים שאובים לאוצר או למקווה.

שפורפרת הנוד – שיעור נקב חור ההשקה הוא בקוטר 6 – 5 ס"מ ואשר מחברת ומכשירה את מי המקווה  (מים שאובים לא כשרים) עם המים שבאוצר ההשקה (שהם מים כשרים).

אוצר השקה – יצירת מגע באמצעות החור שהוא בקוטר שפופרת הנוד בין מי המקווה לבין מי הגשמים שנאבדו באוצר.

אוצר זריעה – אלו מים הבאים מרשת המים העירונית לאחר שעבר דרך ההמשכה לתוך האוצר.

כלי - כל כלי שיש בו בית קיבול נמצא שראוי לקבל טומאה ומים שעברו דרכו ברצון הבעלים פסולים לצרכי המקווה.

פשוטי כלי מתכת – כלי מתכת למרות שאין להם בית קיבול בכל זאת הם מקבלים טומאה ואין להעביר דרכם את המים ישירות למקווה אלא אך ורק באמצעות שוקת הולכה.

דף מקורות בנושא – מבנה המקוה ערך: הרב דוד אברהם ספקטור

1. אוצר השקה

א. שולחן ערוך יו"ד ב' ר"א, סע' נב:
הבא לערב מקוה פסול...עם מקוה כשר להכשירו... ובא לערבם, צריך שיהא נקב שביניהם רחב כשפופרת הנאד. (רמ"א): וקילוח המים יהיה כרוחב הנקב.
(שו"ע) ולאחר שתערב הפסול עם הכשר אפילו רגע, נשאר לעולם בהכשרו אפילו נסתם הנקב אחר – כך.
ב. ש"ך שם ס"ק קיב: ורבנו ירוחם כ' שנסתפקו המפרשים אם נשאר השאוב בהכשרו או כיוון שנסתם הנקב, חוזר לפסולו כבתחילה, ומביאו בי"ד וד"מ וטוב להחמיר לכתחילה.

2. אוצר הזריעה (ואוצר לכ"א סאה)
א. שו"ע שם סע' טו: מקוה שיש בו ארבעים סאה.. יכול לשאוב כל מה שירצה ליתן לתוכה, והם כשרים אע"פ שהם רבים על המים שהיו בתוכה תחילה.
ב. שו"ע שם סע' כד: מים שאובים שנפלו סאה למ' סאה כשרים, ונטל מתוכן סאה אחרת (מים כשרים) ונפל לתוכן סאה (מים שאובין): מים כשרים, אפילו עשה כן עד עולם, כשר.
ג. ש"ך שם ס"ק סג: ודעת הרמב"ם דבמים שאובים עד רובו דוקא כשר וכן הביא הב"י הרשב"ץ בשם הראב"ד וכתב אע"פ שהאחרונים הסכימו להכשיר, מכל מקום אין ראוי להכניס הראש בין המחלוקת.

3. מקוה יבש בלי ג' לוגין מים שאובין
א. שו"ע שם סע' טו: מקוה שיש בו ארבעים סאה... יכול לשאוב כל מה שירצה ליתן לתוכה, והם כשרים אע"פ שהם רבים על המים שהיו בתוכה תחילה.
ב. שם: ...אבל כל זמן שאין במקוה מ' סאה אפילו אם אינו חסר אלא כל שהוא אם נפלו לתוכו ג' לוגים מים שאובים פסלוהו, לא שנה שאבן בכלי, לא שנה סוחט כסותו והגביהו והמים שבה נופלין.

4. זחילה
א. שו"ע שם סע"נ: מקוה של מי גשמים שנפרץ אחד מכתליו והמים יוצאים דרך הסדק, אם ישארו בו מ' סאה אחר שיצאו קצתן שעד הסדק כשר, ואם לאו פסול, משום דהוי ליה זוחלין ואין מקוה מטהר זוחלין.
ב. רמ"א: ויש מחמירין אפילו אם ישארו מ' סאה עד הסדק ויש לחוש לדבריהם לכתחילה לסתום הסדק.
...ואין יציאת המים קרוי זוחלין אלא כשאין חוזרין למקוה, אבל כשיוצאין מעט וחוזרין שם לא מקרי זחילה.
ג. שו"ע סע' נא: נוקב המקוה ומימו נוטפים מעט מעט... כשר, לפי שאין זחיןלתן ניכרת.

מי המקוואות נקיים יותר ממי שתיה יש מקווה-יש טהרה, יש קדושה. אין בית חולים!

מתוך מחקר של פול קורלנסקי  מנתח לב,בוגר אוניברסיטת קולומביה.
מעיתון חילוני – לא כפיה דתית.

לפי התוצאות של בדיקת איכות המים במקוואות שערך צוות מעבדת "וולף" בע"מ באישור משרד הבריאות בכל רחבי הארץ, עולה באופן חד משמעי כי המים במקוואות נקיים הרבה יותר ממי שתיה. בכוס מים רגילים הראויים לשתיה יש לא פחות מ- 250 חיידקים במ"ל מים, ואילו במי המקוואות ברחבי הארץ נמסר כמעט בכל המקרים על אפס חיידקים – נקיון מוחלט
הבדיקות הכימיות נעשות במעקב קבוע ובאופן שוטף, ללא התראה מוקדמת, ואומנם לא נשמע אף פעם על אשה שחלתה עקב ביקורה במקווה.
איך יתכן שאשה מתרחצת במקלחת וגם שותה משקאות קלים ומים – שהם מזוהמים באלפי אחוזים יותר מי המקווה בזמן ש"אינה סומכת" על נקיון המקווה?!...
המקוואות עומדות תחת פיקוח מעבדה לפי תקן משרד הבריאות, המקוואות מטופלות ע"י חומר חיטוי במינון המתאים ,מעבדות עורכות בדיקות בכל שטח הטבילה, ומחלקת המקוואות של כל מועצה דתית פועלת, לפי הנחיות המעבדה.
בנוסף לכל זה, הבלנית מפקחת על שטח הטבילה שלא תקרב בו אשה שלא עשתה רחיצה במים חמים וסבון, סירוק וחפיפה מדוקדקת – שהרי בלי זה הלכה היהודית פוסלת את הטבילה.
המשפחות בישראל מונות מעל מעל מיליון נפש(!). חילוניים ודתיים, אשר עקרת הבית ובעלה שומרים את הצו העליון של "טהרת המשפחה". כלומר: הזוג מתאימים את אהבתם לפי המחזור הביולוגי של האשה, הם ישנים במיטות נפרדות במשך ימי המחזור ועוד שבעה ימים נוספים שנקראים "שבעה נקים", כאשר בסיום תקופת הפרדה כ-12 יום ,טובלת האשה במקווה, ומתאחדים שוב בני הזוג בקדושה ובאהבה במשך 18 יום הנותרים של החודש. אשה שלא טבלה במקווה כשר, ואפילו התרחצה באמבטיה או במקלחת,עדין אסורה היא לבעלה באיסור שהוא חמור יותר מאכילת חזיר.
(לגבי רווקה או גרושה, גם אילו היתה טובלת, נשאר כמובן האיסור של פנויה ללא בעל).
כותב ד"ר ציון של רופא מנתח במח' הגיניקולוגית ביה"ח ביקור חולים.
"סרטן צוואר הרחם הינו הסרטן השני בשכיחותו בעולם...כחצי מיליון נשים נפטרות מסרטן זה כל שנה...בציבור החרדי מחלת סרטן הרחם פרקטית לא קימת ואין ספק כי עובדה זו קשורה במידה רבה להרגלי מין ולשמרנות בציבור החרדי."...
כותב ד"ר יעקב סמיטלין, רופא מנתח:
"במשך 11 ימים מיום קבלת המחזור, לא פועלת מערכת החיטוי הטבעית של הרחם, וכל תעלת הרחם דומה לפצע פתוח – יחסי אישות בימים אלו גורמים למחלות מסוכנות ולסרטן הרחם ,וזה תואם להלכה של טהרת המשפחה המחיבת הרחקה של 12 יום".
וכן קבעו הפרופסורים חווקין- קלי ובלוקלי בחו"ל ,ופרופסורים דיאמנט, פולישוק וגליק וכל הרופאים הגניקולוגיים הגדולים והמפורסמים בארץ.
מחקרים רבים במשך עשרות שנים קבעו שסרטן הרחם מצוי בין נשים שלא שמרו על דיני טהרת המשפחה לפחות פי 20 יותר מאלו השומרות, כלומר הפרש של אלפיים אחוז! וכל המומחים גויים כיהודים מאשרים את העובדות הנ"ל ומהללים את חוקי הטהרה העתיקים כמתאימים והולמים לשמירת בריאות האשה בעידן המודרני.
תלמידים ותלמידות בחינוך תורני בגיל ההתבגרות ולפני נישואיהם מקבלים אמנם את התמונה המדעית בכל הנושא הקריטי הנ"ל, אלא שבחינוך המודרני וב"תשקורת" מחדירים תמונה מסולפת וסטיגמה של "פרימיטיבי", "פנאטי"וכד' על אף שדינים אלו חיוניים להצלת חייה של האשה.
נו, מי באמת מקפח את זכויות האשה?...

מבנה מקואות והכשרם

הארוך, מעמידים מחוץ למקווה, הנמשך עד הביוב או לעמק סמוך, אחר כך מריקים את האוויר הצינור,

אם דרך מציצה בפה, או על ידי מילוי המים, היינו שמחברים אליו, ברשת הספקת המים, צינור מצויר
בברז, ובפתיחת הברז מתמלא צינור המשאבה מים, ודוחק את האוויר מתוך הצינור, ואז יוצאים דרכו כל מי המקווה, יש מחברים בראש הצינור (בצורת ) ברז, שנועד להספיק את פעולת המשאבה על ידי
פתיחתו, המאפשרת כניסת אויר לתוך הצינור ומפסיקה את המשאבה (ברז זה נקרא "שובר הווקום").
דע! אי אפשר להפעיל משאבת ווקום אלא במקום שרצפת המקווה גבוה מין הביוב או העמק הסמוך,
אבל אם ריצפת המקווה נמוכה מהם, אין משאבת הווקום יכולה לפעול. ולכן משתמשים במקוואות נמוכות במשאבות הסוגים אחרים:
ב. בת יד רגילה.
ג. משאבה חשמלית.
ד. משאבה אוטומטית – מופעלת ע"י קיטור או זרם חזק של מים, כדוגמא: מרסס. כשם שעל ידי הדחיפה והלחץ בידית של המרסס סוחב האוויר אתו את חומר הריסוס, כך סוחב הקיטור, או זרם המים העובר דרך הצינור, את מי המקווה.

סדר ההפעלה של משאבת ווקום:

סוגרים את ברז שובר הווקום (1א) שלא יכנס אוויר לתוך צינור המשאבה (3) אח"כ פותחים את ברז המים (2) ומשאירים את הברז פתוח, כמה רגעים, עד שצינור המשאבה מתמלא מים, ואז סוגרים את
הברז, וע"י כך  יוצאים המים שבמקווה, המתרוקן כולו, ולו נשארים בו מים אלא בגומא (7).
אם יש צורך להשאיר חלק מן המים במקווה ולהפסיק את פעולת המשאבה, פותחים את ברז " שובר הווקום" (4א) וכניסת האוויר לתוך צינור המשאבה מפסיקה את פעולתו.

1. הצינור המחובר לרשת אספקת המים העירונית.
2. ברז לצינור הנ"ל.
3. צינור המשאבה (בצורת י"ז) קצהו הקצר נמצא בתוך המקווה וקצהו הארוך – בתוך הביוב.
4. צינור אוויר – המחבר את צינור המשאבה עם האוויר שבחוץ.
4א. ברז "ובר הווקום ".
5. הקירות והרצפה של המקווה.
6. גובה המים שבמקווה.
7. גומא קטנה ברצפת המקווה, שלתוכה יורד ונכנס צינור המשאבה.

מקווה עם אוצר זריעה
1. גג של בנין המקווה המספק מי גשמים לאוצר.
2. פתח הצינור בו נכנסים מי הגשמים מן הגג.
3. צינור המעביר את מי הגשמים מן הגג לתוך אוצר.
4. אוצר מי הגשמים.
5. צינור המחובר לרשת אספקת המים העירונית, שנועד למלא את המקווה תדיר במים חדשים דרך אוצר הזריעה.
6. שוקת ההמשכה- מים הבאים דרך הצינור (5) עוברים "דרך המשכה" על קרקעית השוקת ומשם יורדים לתוך האוצר.
. מכסה שוקת ההמשכה.
7. צינור מיוחד שדרכו באים המים מן השוקת לתוך צינור האוצר (צינור זה מורידים עד למטה מן                      
החור כשפופרת הנוד כדי שיתערבבו המים הבאים מצינור זה עם המים הכשרים במצב עמידה ולא זחילה, (ראה להלן "התערבות המים דרך זריעה").
8. חור הנקוב בקיר החוצץ בין האוצר למקווה שממנו באים המים במקווה. תור זה הוא למעלה                     
מגובה המים שבמקווה לפחות 15 ס"מ  ואין לו שום מגע עם מי המקווה.
9. גובה המים שבמקווה  (120 ס"מ מעל פני הרצפה).
10. המדרגה האחרונה שבמקווה הותקנה במיוחד ברוחב 50 ס"מ בשביל אישה נמוכת קומה,
שתוכל לעמוד עליה בשעת הטבילה בנוחיות בלי פחד.

אלו מכונסים ועומדים, ויש בתוכו תמיד ארבעים מי-גשמים או לפחות רובן של שיעור זה, וזה היתרון שיש באוצר –השקה על אוצר-זריעה, שאוצר השקה מחזיק מימו המקוריים זמן רב, גם עד סוף עונת הקיץ ועל ידי כך יוצאים גם לפי דעת הראב"ד, שמצריך לעולם רוב שיעור מי-גשמים.
כיצד באים המים לתוך מקווה הטבילה?  מובן, אילו היה דרך האוצר בלבד מספק את המים למקווה,
לא היה מחזיק את מי הגשמים שבתוכו אלא זמן קצר בלבד. לפיכך- מחברים את צינור  המים מרשת מי ההספקה העירונית, לתוך מקווה הטבילה, ומשם- ולא מתוך האוצר – באים המים למקווה,
כלומר: למעשה, כל מי המקווה – מים שאובים הם, שני המימות, מים השאובים שבמקווה ומי הגשמים שבאוצר באים לאחר מכן במגע ומתחברים יחד.

1. גובה המים במקווה 120 ס"מ מעל פני הרצפה.
2. חור כשפרפרת הנוד". קוטרו 5 ס"מ, דרכו מתכשרים המים שבמקווה ע"י השקה.
3. דלת כניסה לאוצר ההשקה, בכדי שתהיה אפשרות להיכנס שם בעת הצורך לתיקון ולניקוי.

אוצר זריעה ואוצר השקה
דרך החור "כשפופרת הנוד" הנקוב בקיר המשותף למקווה ולאוצר (ראה לעיל "שפופרת הנוד").
נגיעתך וחיבורם של שני מימות אלה השקה, כלומר: המים נוגעים ומשקים אלה באלה דרך החור,
ועל ידי השקה זו נעשים כל המים כגוש אחד, ונשכרים כאילו היו כולם מי גשמים,
כללו של דבר: באוצר השקה מקבל כל אחד את מימיו, הן האוצר והן מקווה הטבילה, ממקור מים שלו
האוצר- מי גשמים, והמקווה – מים שאובים, אלא, שמי המקווה נכשרים דרך השקה, בשעה ששני המימות מתחברים דרך החור כשפופרת הנוד.

הכשרת המים דרך השקה.

כבר נתבאר לעיל, שברגע ההשקה דרך החור כשפופרת הנוד נכרים מי המקווה לטבילה, ולכן אפילו
יסתום החור בפקק מיד אחרי ההשקה, המים שבמקווה כשרים, כיון שהמים כבר הושקו פעם אחת,
עם פתיחת הפקק בעת מילוי המים.

אך יש אומרים שבמקווה שהכשירו על ידי אוצר השקה אסור לסתום בשעת טבילה את החור כשפופרת הנוד, כי לדעתם ברגע שנפסקת ההשקה בן שני המימות, של האוצר והמקווה, חוזרים המים שבמקווה להיות שאובים ופסולים, יוצא איפוא, שאסור לטבול במקווה המתכשר באוצר השקה אלא בשעה שהחור פתוח שרק אז המים כשרים "השקה".
כדי לשמור על מי הגשמים שבאוצר ההשקה, שלא יוכלו על ידי התערבותם עם המים השאובים שבמקווה בעת פתיחת הפקק.

ציור אוצר על גבי אוצר באוצר השקה
ואוצר זריעה המכיל שני שיעורי מקווה

1. צינור המחובר לרשת אספקת המים העירונית.
2. שוקת ההמשכה המים באים דרך הצינור (1) עוברים על קרקעית השוקת "דרך המשכה" עד שיורדים לתוך האוצר.
2א. מכסה שוקת ההמשכה.
3. חור הנקוב ברצפת שוקת ההמשכה, דרכו יורדים המים לתוך האוצר, כאן הותקן החור בלי שום               
צינור מיוחד, ואילו בציור אוצר הזריעה הותקן החול בצינור מיותר, ואילו כי כבר נתבאר לעיל שבשני דרכים המים מתערבים באוצר זריעה:
א) צינור רשת אספקת המים העירונית יורד עד למטה מן החור בשפופרת הנוד, כדי שהמים לא  יבואו לתוך המקווה אלא מלמטה למעלה ויתערבו עם המים הכשרים דרך עמידה ולא דרך זחילה, כמו בציור אצר זריעה.
ב) יש אומרים שצינור כזה אינו מועיל להסיר חשש זה, אלא צריכים לסתום את החור בשפופרת הנוד בפקק בשעת מילוי מים חדשים מצינור האספקה הנ"ל ורק אחרי גמר
מילוי המים באוצר וסגירת ברז צינור הנ"ל מוציאים הפקק מן החור למלא את המקווה נמצא שהמים מתערבים במצב של עמידה ממש ולא דרך זחילה, כמו בציור זה, ולכן אין צורך בצינור מיוחד.
4. דלת כניסה לאוצר הזריעה.
5. חור הנקוב בקיר החוצץ בן האוצר למקווה, שדרכו באים המים למקווה חור זה סותמים  בפקק מילוי מים חדשים לתוך האוצר.
6. דלת כניסה לאוצר השקה.
7. חור "שפופרת הנוד" (קוטרו 5 ס"מ) עומד בגובה שווה עם המים שבמקווה, בס"מ ה-120, ובו מושקים שני המימות (במקווה ובאוצר) אלה עם אלה, ועל ידי כך מתכשרים המים שבמקווה.
8. אוצר השקה- קומה תחתונה, באמצע התקרה נקוב חור כשפופרת הנוד המכשיר את המים שבקומה העליונה בהשקה, והמים שבמקרה מתכשרים בהשקה דרך החור בשפופרת הנוד הנקוב בקיר של הקומה העליונה (7).
8א. חור כפופרת הנוד הנקוב ברצפת אוצר ההשקה.
9. הרצפה המחלקת את אוצר ההשקה לשתי קומות.
9א. מראה השטח של הרצפה המחלקת את שני האוצרות (9) העשויה מלוחות ביטון או שיש,
מסודרים ומונחים אחד ליד השני עד שהם מכסים את הקומה התחתונה ולא נשאר מקום פתוח
פרט לחור בשפופרת הנוד (8א).

מבנה מקווה-טהרה ותפעולו מאת הרב דוד אברהם ספקטור

תוכן המאמר:

מבוא - פסיקה בכשרות המקווה

א. הקדמה  רעיונית – מי בראשית
ב. המבנה ההלכתי של המקווה
1. גג
2. אוצר רזרבה
3. אוצר השקה
4. הידור כ"א סאה – 4 דרכים ליישום
5. אוצר זריעה
6. זחילת מים במקום הטבילה
סיום – סוכריות

מבוא - פסיקה בכשרות המקווה
נושא כשרות המקווה הוא נושא מקיף והוא באחריות של תלמידי חכמים הלנים בעומקן של הלכות מקוואות. לעומת זאת, מאמר זה מיועד לנשים הקשורות באופן מקצועי ומהותי למקווה-טהרה, כגון רבניות, בלניות, מנקות, מדריכות-כלות, מדריכות-טהרה ומורות לטהרת וחיי משפחה.
יש במאמר הזה כמה יסודות להכרה ראשונית של המבנה ההלכתי של המקווה, ועצות מעשיות לתפעול כשר של המקום.
אין לפסוק הלכה למעשה מתוך מאמר זה או מתוך ספרי הלכה אחרים בנושא המקווה, אלא חובה על כל אשה העובדת במקווה לשאול את הרב הפוסק האחראי על המקווה בכל שאלה המתעוררת במקווה ובתפעולו.
הלכות מקוואות מרובות ומורכבות, ואין לאשה לדמות בעצמה מקרה אחד לשני, אלא תשאל שאלת רב, כיוון שלא כל המצבים דומים, ולפעמים בשינוי של פרט אחד, משתנה הדין לגמרי.

א. הקדמה רעיונית – מי בראשית
א1] יום ראשון לבריאה: וְרוּחַ אֱ-לֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם
התורה פותחת בתיאור בריאת העולם. בְּרֵאשִׁית בָּרָא  אֱ-לֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. בפסוק השני התורה מתארת עולם שכולו מים, בלי יבשות: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱ-לֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. התורה מדגישה כאן שרוח א-לוהים מרחפת על פני המים, על-אף שהקב"ה ברא את כל הקוסמוס, כולל כדור הארץ העטוף כולו מים.
נראה שעל המים, יותר מכל שאר מרכיבי הבריאה, מרחפת "רוח א-לוהים", ונשאלת השאלה למה?
א2] מי המקווה - מי חסד
התשובה היא שיש משהו מיוחד במים, שאין בשאר מרכיבי הבריאה. המים מטבעם מתפשטים לכל עבר, זאת יודע כל מי שיש לו בבית בעיה בצנרת המים.
המים מגיעים לכל מקום, וחכמינו המשילו את מידת החסד למים, שגם היא אמורה להתפשט ולהגיע לכל מקום. לעומתה, מידת הדין נמשלה לאש, שאופיה לצמצם ולכבות.
ובאמת, המים הם חסד לעולם. בלעדיהם אין העולם והאדם יכולים להתקיים זמן רב.
גם מי המקווה הם מים של חסד, שעל ידם עושים חסד לחיי המשפחה.
על ידי טבילה במים אלה, נטהרת האשה, ושני בני הזוג זוכים יחד לבנות עולם ומלואו ולהעמיד דורות ישרים בעם ישראל בטהרה ובקדושה. ולכן דווקא על המים נאמר, ובצדק, כי רוּחַ אֱ-לֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פניהם!
וכן מובא בזוהר הקדוש (פ' וירא עמ' קב; ע' תרגום ופירוש הסולם):
"ר' שמעון אמר: על-כן עסק אברהם אבינו בטבילה, כדי לתקן את המדרגה של אברהם, ומה היא מדרגתו? ואומר שהיא מים, דהיינו חסדים, הנקראים מים. ומשום זה התקין לטהר בני העולם במים. וכן בשעה שהזמין המלאכים, תחילת דבריו, מה כתוב, 'יוקח נא מעט מים', והיינו כדי להתחזק במדרגה ההיא שהמים שורים בה, דהיינו מדרגת החסד ".
וכך מובא בליקוטי הלכות אשר חובר ע"י ר' נתן, תלמידו המובהק של ר' נחמן מברסלב, בהלכות נדה ומקוואות: "מימי המקווה הם בחינת מי החסדים ".
א3] שרה אמנו – בלנית של חסד
על מצוות החסד שעושה הבלנית עם הטובלת במימי החסדים של המקווה, ניתן ללמוד מהבלנית הראשונה בתולדות ישראל, הלא היא שרה אמנו.
על הפסוק יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, מסופר בזהר הקדוש (עמ' קב; ע"פ תרגום ופירוש הסולם): "...אברהם ושרה היו מתקנים טבילה לכל אדם. הוא לאנשים והיא לנשים... וכמו שהוא היה מטהר את האנשים, כן היא היתה מטהרת את הנשים".
הבלנית, עיקר מצוותה היא עשיית חסד עם הטובלת באשר היא, וזאת על ידי שהיא מפקחת על כשרות הטבילה במימי החסד של המקווה, המתפשטים לכל מקום ומקיפים ומכסים לגמרי את הטובלת.
וכך כותב שם בליקוטי הלכות: "וצריכה שתהיה מתכסה ומתעלמת בתוך המקווה, בבחינת עלמא דאתי (עולם הבא), ששם מתכסים ונתעלמים כל הדברים בבחינת 'עין לא ראתה' ".
א4] יום שני לבריאה
ביום השני לבריאת העולם הבדיל הקב"ה בין המים שממעל לרקיע באטמוספרה, לבין המים שמתחת לרקיע, שעדיין כיסו את כל כדור הארץ בלא שום יבשת.
א5] יום שלישי לבריאה – מקווה של "מי מעין"
ביום השלישי מתחלק כדור הארץ לים וליבשה:
(ט) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְהִי כֵן.
(י) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמקווה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
לריכוז של המים בימים, לעומת חמש היבשות, קורא הקב"ה מקווה מים. המים האלה הם אלוקיים לגמרי, בלי שום התערבות אנושית, לא רוחנית על ידי תפילה לגשם ולא מעשית על ידי שאיבת המים והעברתם דרך צינורות לבתים. רוח אלוקים מרחפת במיוחד על המים האלה, שנובעים ממעמקי האדמה של כדור הארץ, והם "מי מעין" שכוח טהרתם גדול ביותר, הואיל והם היותר קרובים לבריאת העולם. מים אלה מטהרים בזמן המקדש, שנהוגים אז דיני טומאה וטהרה, אפילו איש במצב של חולי מסוים, "זב", וכל-שכן אשה במצביה המיוחדים, "נדה" ו"זבה", שטומאתן פחותה מ"זב".
א6] שבוע השני לבריאה: "מי גשם"
אחרי השבוע הראשון לבריאה, לאחר יום השבת, מתגלה בעיה בעולם: אין גשם!
וכך כתוב בתחילת הפרק השני של ספר בראשית (פסוק ה): וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱ-לֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.
לא היה מטר עד עכשיו ולכן אין צמיחה. הפתרון המתבקש למצב הוא יצירת עננים שיורידו גשם, כפי שמתואר בפסוק הבא (פסוק ו'): וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
מאיפה בא הגשם? מאידוי של מי מעיין, ימים ונחלים, והאדים העולים היו לעננים שמורידים גשם ומטר על פני הארץ.. גשמי ברכה, שונים ממי מעיין מששת ימי בראשית. כאן, במי גשם יש כבר התערבות אנושית רוחנית ע"י תפילה, "משיב הרוח ומוריד הגשם" ו"ותן טל ומטר לברכה".
אמנם גם על מי גשם רוּחַ אֱ-לֹהִים מְרַחֶפֶת, אבל הם רחוקים יותר מבריאת העולם, הם פחות אלוקיים ויש בהם פחות כוח של טהרה. לכן אי אפשר לטהר "זב" בזמן המקדש במי גשם, אלא רק במי מעיין, שיש בהם יותר כוח של טהרה. לעומת זאת, אשה "נידה" ו"זבה" אפשר לטהר במקווה של מי גשם. כל המקוואות של נשים בנויים כיום על מי גשם ולא על מי מעיין (למעט חריגים).
אגב, כל אשה שראתה דם נחשבת כיום נדה וספק זבה גדולה ולכן טובלת בלילה כנידה ושומרת שבעה נקיים כזבה גדולה מדאורייתא.
א7] דרגות הטומאה והטהרה
מושגים אלה של טומאה וטהרה רחוקים מאיתנו. נסביר אותם מעט:
שיא הטומאה היא טומאת המת, של אדם שנפטר מהעולם, ל"ע.
כשאדם חי, הגוף הוא הנרתיק לנשמה ולכן הוא קדוש, בפרט אדם העושה מצוות ומעשים טובים. כשאדם נפטר, הנשמה עוזבת את הגוף. מי שעומד בשעת פטירת אדם, קורע, כיוון שזה דומה לרואה ספר תורה שנשרף,  שהרי כל אדם מצד נשמתו הוא ספר תורה, גם אם קרא בו רק מעט.
לכן נוצר כאן חלל גדול אחרי עשרות שנים של חיים מלאים, וכשאין חיים של קדושה וטהרה יש חלל גדול, ריקנות, שהם מצב של טומאה גדולה. אכן טומאת המת, הגוף בלי הנשמה, הוא אבי אבות הטומאה, שאפילו מי מעיין אינם מסוגלים לטהר, אלא צריך כאן אפר של פרה אדומה, אפר של עוצמת חיים חזקים.
יש דרגות של טומאה פחותות מטומאת מת והם 'אב טומאה' כְּזב, זבה ונדה. כאן לא היו חיים מלאים של שבעים, ובגבורות שמונים עד מאה ועשרים שנה, אלא בנדה היתה אפשרות של הפריה, של יצירת חיים, חיים של קדושה וטהרה. אבל הפעם לא היתה הפריה, לא הופרתה ביצית שממנה יופיע עוד אדם הנברא בצלם אלוקים. דופן הרחם התפרקה ודם וסת הנידות הופיע, וזה אכן מצב של טומאה, כאשר לא נוצרו כאן חיים חדשים של קדושה וטהרה. מכל מקום כיוון שבפועל לא היו חיים ממשיים שנפסקו אלא רק נשללה אפשרות ליצירת חיים, זה אב טומאה ולא אבי אבות הטומאה.
א8] מי גשם בכלים שונים – מים שאובים.
יש שתי דרגות של טומאה, טומאה חמורה של זב הנטהר רק על ידי מי מעיין, וטומאה של נדה וזבה שנטהרות אפילו על ידי מי גשם. וישנה דרגה שלישית של מים אשר מטהרת, והם מים שאובים. אלה בעצם מי מעיין ומי גשמים ששואבים אותם בדלי או בכלי אחר, מהבאר או מהים, מהנחל או מהמעיין, והופכים להיות "מים שאובים". אלו אינם כשרים לזב, נדה וזבה ועוד. אבל מים שאובים בכמות של תשעה קבים (כ-12 ליטר), מטהרים את הרואה קרי, ולהבדיל, את הנפטר. שופכים עליהם ברציפות דלי אחר דלי של מים שאובים בכמות של תשעה קבים ובכך הם נטהרים. לחילופין, יש כיום מקלחות, ומי שעומד מתחת למים הזורמים ונשפכת עליו כמות של תשעה קבים נטהר. וכך אמר לי תלמיד חכם זקן המתקשה ללכת כיום למקווה לגברים ומתקלח בביתו, שהוא נתן סימן באמבטיה לכמות של תשעה קבים, וכשהוא עומד מתחת למקלחת הוא יודע לפי הסימן מהי כמות המים הנדרשת. כשהמים מגיעים לסימן הזה, הוא סוגר את ברז המקלחת. מכל מקום, הנוהגים לטבול בכל יום או בכל ערב שבת וחג, הולכים לכתחילה למקווה לגברים.
א9] סיכום-ביניים: 3 סוגי מים
לפי זה נסכם שיש לנו שלוש דרגות של מים מטהרים.
1. מי מעיין, שמטהרים אפילו זב
2. מי גשם שמטהרים נדה וזבה
3. מים שאובים שמטהרים בעל קרי, ולהבדיל - נפטר.
א10] מים טהורים ונקיים
כדי לטהר ולהתיר אשה מנידתה לבעלה, אנו זקוקים למי גשם.  יש בעיה טכנית, כיוון שאין לנו מספיק מי גשם בקיץ וגם לא תמיד בחורף, כדי למלא בכל יום מחדש מקווה שמכיל לפחות 3 עד 4 קוב (3000-4000 ליטר). אם לא מחליפים את המים, אחרי כמה טבילות המים כבר אינם נקיים וזה מרתיע את הנשים מלטבול, על אף שהתירו הפוסקים (ע' להלן דברי שו"ת מנחת יצחק) לשים חומרי חיטוי במים שהם היום בבחינת וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה (בראשית מא, כא), מכל מקום מראה המים במקווה הטבילה שאינו נקי וצלול לגמרי, יגרום שנשים רבות לא תרצנה לטבול במים אלו .
לכן ברור מכל זה שאין אפשרות מעשית להפעיל מקווה נקיה המבוססת על מי גשמים בלבד. ולכן כל מקווה-טהרה בנויה היום על שילוב של מי גשם ומים שאובים. המים השאובים עוברים במקווה תהליכים הלכתיים שונים (השקה, זריעה, המשכה), כדי "שישובו בתשובה" למעמדם הקודם כ"מי גשם" הלכתיים. המים השאובים היו בעצם מי גשם, ולפעמים אפילו מי מעיין מים כנרת, אלא שעברו בכלים מכלים שונים, דרך כלי המשאבות, המוביל הארצי, עד הגיעם לברז הביתי ולברז המקווה.
לכן עדיין רוּחַ אֱ-לֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, ואפשר "להחזיר אותם בתשובה" למעמדם הקודם כמי גשם, ע"י השקה וזריעה עם מי גשם (כפי שנסביר בהמשך), כדי שכל אשה תוכל לטבול ולהיטהר בהם.
באופן כזה המים תמיד נקיים. במקווה של כ 30-40 טובלות לערב, מחליפים את המים למים שאובים חדשים, שהם מי ברז של העיריה וחברת מקורות, ומכשירים אותם ע"י השקה וזריעה עד שהופכים למים כשרים לאשה נדה. הם שבים להיות "מי גשמים" הלכתיים, גם אם אינם מי גשמים מקוריים, אלא "משוחזרים".
בנוסף, מקפידים שיהיו תמיד מי גשם מקוריים באוצר המשיק למקווה - רוב שיעור מקווה של כ"א סאה (כחצי קוב).
א11] החזון איש וחשיבות ניקיון מי המקווה
1) בזמן החזון איש (נפטר בשנת תשי"ד), נבנו הרבה מקוואות לפי הוראתו רק עם אוצר זריעה, בלי אוצר השקה, והוא מסביר את טעם הדבר בספרו (חזון איש, יורה דעה הלכות מקוואות ס' קכב, סע' ה):
"…לא הרויחו כלום בהשקה זו. יש כאן הרבה מן ההפסד.
א. שעל ידי השקה זו, המים שבאוצר (השקה) מתקלקלים, שהרי המים שבאוצר אין מחליפין אותן ומי המקווה המזוהמים מתערבים באוצר. והרי אנו משתדלים על הנקיון וההידור כראוי לעושי מצוה,  ואיך נפסידם בידים?
ב. ולא עוד אלא כפי שנודע לי יש שהבלן שופך נפט או שאר מי חמצן לתוך האוצר לבטל את סרחון המים שבאוצר, ובהמשך הזמן מתרבה הנפט על המים.
ג. וגם הביאו עובדא שבלן אחד החליף את מי האוצר ומילא את האוצר שאובין.
ד. ולא עוד אלא שלפעמים משיקין ב' מקוואות לאוצר אחד. ויש שבשעת טבילה באחד מהן נוטל הבלן הפקק מן הנקב ההשקה של השני כדי למלא המקווה השני, ונמצאו המים שבראשון זוחלין בשעת טבילה, דלפעמים המים שבמקווה עדיין לא הגיעו עד הנקב, והמים היוצאין ממקווה הראשון הזוחלין למקווה השני דרך האוצר אינן חוזרין למקווה ראשון והויא זחילה לחוץ ממש והבלן אינו מרגיש בפסול זה ". 
2) כיום המצב שונה מאז החזון-איש, ובכל המקוואות החדשים יש גם אוצר זריעה וגם אוצר השקה. החששות של החזון איש אינם קיימים עוד, מפני שכבר אין צורך בשפיכת נפט לאוצר השקה. היום יש חומר חיטוי שמנקה ומחטא את המים ותוך זמן קצר אינו ניכר כלל, וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה.
3) כבר בשנת תש"מ התיר את השימוש בזה הרה"ג הרב יצחק יעקב ווייס זצ"ל, הראב"ד של העדה החרדית בירושלים (שו"ת מנחת יצחק חלק ח סימן עו):
"בנדון המנהג ליתן כימיקלים במקוואות טהרה... וכידוע אין כאן שינוי מראה... ואם-כן יש לומר גם בנדון דידן כשרים לטבילה…ובודאי גם משום חציצה ליכא (אין) בנדון דידן. והנה דברתי עם המשגיח על המקוואות השונות בעיר, ואמר שבכמה מקוואות כבר הנהיגו כן ליתן כלור תוך המים במקוואות בלא מוחה ".

4) בנוסף, נוהגים בהרבה מקוואות להחליף את מי הגשם שבאוצר ההשקה פעם בשנה עד שנתיים (כמנהג ירושלים, כדי שיהיה תמיד כ"א סאה מי גשם לדעת הרמב"ם והראב"ד), ואז אין כל-כך חשש שהמים שבאוצר השקה יהיו מזוהמים או שיבוא בלן ויחליף אותם למים שאובין.
5) ומה שכתב החזון איש בעניין השקה לשני מקוואות, היום בונים לכל בור טבילה אוצר השקה ואוצר זריעה בפני עצמו, שאינם קשורים עם אוצר השקה ואוצר זריעה של בור טבילה אחר. לכן החשש שריקון מקווה אחד יגרום באמצעות אוצר ההשקה לזחילה (שאינה חוזרת) למקווה השני שטובלות בו כעת, אינו קיים היום.
6) וככלל, כיום רוב המקוואות נמצאים בפיקוח מלא של רב, ואין הבּלן יכול לעשות דבר על דעת עצמו, כמתואר בדברי החזון איש. ולכן בונים היום בכל מקווה, בנוסף לאוצר זריעה, גם אוצר השקה ללא כל פקפוק, אף שמצד הדין די באחד מהם כדי להכשיר את המקווה.
א12] כח הטהרה, השלום והרפואה של מי המקווה
לפני שנעבור לסקירה ההלכתית של מבנה המקווה, על בסיס ההקדמה הרעיונית דלעיל, נביא כאן סיפור נפלא שקרה לאחרונה, מפי בעל המעשה עצמו. מעשה זה בא ללמדנו שמי המקווה לא רק מטהרים אלא גם מביאים שלום בין איש לאשתו ולפעמים גם יש בהם כוח רפואה מופלא.
לפני ראש-השנה נסעתי מירושלים לעירי בית-שמש. בדרך הרגשתי עייפות ועצרתי להתרעננות בתחנת הדלק במסילת ציון. נכנסתי לקיוסק שבתחנת הדלק ולקראתי בא בשמחה ערבי בשם "שריף". הוא הזמין אותי לשבת עמו בשולחן היחיד שהיה בקיוסק.
שריף הוא קבלן ערבי-נוצרי מסאסה, ועקב עיסוקו בקי הוא בשיטות השונות של כשרות המקווה. ישבנו והתחלנו לדבר, וכעבור כמה דקות נכנס לקיוסק יהודי בגיל ששים בערך, שלא הכרתי. שריף שהכירו הזמין אותו להצטרף לשולחן הקטן שלנו בקיוסק. כששאל לשלומו החל אותו יהודי לשפוך את צרותיו בפנינו. אשתו סובלת ממחלת לב ומעוד בעיות רפואיות. גם  שלום-בית אין ביניהם. היהודי הזה ממשיך ומדבר על צרות אשתו עד ששריף הצליח לעצור אותו ואמר לו: תשמע יש כאן רבי, הוא יברך אותך! שאלתי אותו מאיפה הוא, וענה שהוא מהאזור הישן של בית-שמש. אמרתי לו, אם-כן יש שם הרבה בתי כנסת, תיכנס לאחד מהם ותתפלל לה' שישלח לאשתך רפואה שלמה ושיהיה שלום ביניכם.
אמר לי אותו יהודי: אני לא דתי וגם אשתי לא דתייה. אמנם אבי היה רב במרוקו והוא קבור כאן בבית העלמין של בית-שמש, אבל אני  ואשתי חילוניים, ולא מתאים לנו להתפלל. הוא שב לספר עוד על צרות אשתו, עד שאחרי כמה דקות קטע שריף, הקבלן הערבי, את היהודי באומרו: שאשתך תלך למקווה! תשאל את הרב, הוא יגיד לך שזה טוב! היהודי הופתע מדברי הערבי, אבל אחרי כמה שניות חזר ואמר: תשמע, אנחנו לא דתיים, זה לא מתאים לנו. אמנם אבי היה רב, אבל אני לא בדרך הזו.

לפני שנפרדתי מהם אמרתי לו: ביחס לצרות של אשתך שמעת מה שאמר לך שריף. גם אני אומר לך, שאשתך תלך למקווה והכל יהיה בסדר, גם מחלת הלב, גם שאר הבעיות הרפואיות וגם שלום בית יהיה ביניכם.
נפרדנו בחום ושכחתי מכל המפגש "המקרי" הזה. לא חשבתי שמשהו יצא מזה.
אחרי כמה חודשים ניגשתי לאתר בנייה של מקווה חדש בבית-שמש, כדי לדבר עם המהנדס. הוא רצה  להתחיל לדבר מיד על המשך הבנייה. אמרתי לו: מה קרה, לא אומרים בוקר טוב? וניגשתי לכל אחד מהעומדים שם ובירכתי אותם אחד אחד בבוקר טוב. עד שהגעתי לאחד שהיה מוכר לי אך לא זכרתי מאיפה. הוא פנה אלי  ואמר: אתה לא זוכר אותי?! אני מתחנת הדלק במסילת ציון! ישבנו יחד עם שריף בקיוסק. אהה... עכשיו נזכרתי. שאלתי אותו: מה שלומך? ומה שלום האשה? ועוד הוספתי לשאול ישירות: היא הלכה למקווה? והוא השיב לי להפתעתי: בוודאי! שוב שאלתי: היא הלכה פעם אחת? והוא השיב: מה פתאום פעם אחת?! היא הולכת למקווה כל חודש! מאז שהיא הולכת למקווה אין לה עוד מחלת לב. והרופאים לא מבינים מה קרה, וגם שאר  הבעיות הרפואיות נעלמו ו...יש שלום ואהבה בינינו!
נפרדנו בהתרגשות והניגון "וטהר לבנו לעבדך באמת!" המשיך ללוות אותי עוד זמן רב.
אכן, גם זה מכוח הטהרה של מי המקווה, שבאמת גם היום, רוּחַ אֱ-לֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, וכנראה ניתן לקבל אנרגיה חיובית אפילו מתחנת דלק וכל-שכן ממקווה טהרה...

ב. המבנה ההלכתי של המקווה
הבה נלמד על המבנה ההלכתי של המקווה. כדי שהדברים יהיו ברורים, נלמד בנפרד על אוצר השקה, כאילו אין אוצר זריעה, וכן להפך - נלמד על אוצר זריעה כאילו אין אוצר השקה. ואמנם כך היה בעבר, והיום עוד נותרו במושבים שונים מקוואות ישנים שיש בהם רק אוצר אחד: אוצר השקה או אוצר זריעה.
נקדים תחילה במקום החשוב ביותר במקווה והוא… הגג !
1. גג
הגג הוא המקום החשוב ביותר של המקווה. הוא המקום לקליטת הגשמים..הטהורים!
עינינו נשואות לשמים, לגשמי ברכה, שיטהרו את עם ישראל, כפי שמובא במשנה האחרונה של מסכת יומא (ח, ט):
"אמר רבי עקיבא: "אשריכם ישראל לפני מי אתם מִטּהרים, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים! שנאמר (יחזקאל לו) 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם', ואומר (ירמיה יד) 'מקווה ישראל ה', מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל ".
הקב"ה זורק עלינו מים טהורים. הוא מוריד אותם עלינו דרך ענני כבוד על גג המקווה ואנו מקבלים את שפע ברכתו כדי לטהר אשה לבעלה..
לכן לכתחילה הגג צריך להיות נקי, ולשם כך צריך אדם מסוים שיעלה לגג לפני ירידת הגשמים כדי לבדוק ולוודא שהוא נקי.
שני דברים עלולים לפסול את טהרת המים שעל הגג:
א. הראשון הוא כלי קיבול שמקבל לתוכו מי גשם, כגון דלי, בקבוק, כוס או פחית פתוחה, שנשכחו על הגג והם הופכים את המים למים שאובים. אם המים השאובים האלה נכנסים לאוצר (מאגר) רזרבה שמתחת לגג, אז כל מי המקווה נחשבים שאובים ופסולים ואין הטבילה כשרה.
(למעט מצב שיש כבר במאגר רזרבה של קוב מי גשמים כשרים, שזה שיעור מקווה של ארבעים סאה).
לכן חשוב לוודא בכל מקווה מי בפועל עולה לגג כל שנה, לפני הגשמים ולפני שיש ארבעים סאה מי גשמים רזרבה במאגר.

ומעשה שהיה על גג אחד המקוואות. מספר בעל המעשה: לפני שנים, בטרם באו הגשמים עליתי על הגג של אחד המקוואות ומצאתי שם "אוצר יקר": פחיות-שתיה רבות, פחיות ריקות. ידעתי עד אז שהקב"ה מוריד מן לעם ישראל, אבל על הנס של פחיות שתיה עוד לא שמעתי. ולכן עשיתי סיור מאחורי המקווה והתברר שיש שם מכונת פחיות-שתיה ובגמר השתיה נוהגים שם להעלות את הפחיות מעלה מעלה על הגג הסמוך, בלי לדעת מהו תפקידו האמיתי של הגג השטוח הזה...  לכן התקנו שם גדר גבוהה ומאז נפסקה ירידת גשם-הפחיות על גג המקווה.
כל פחית-שתייה ריקה ופתוחה היא כלי קיבול שמכיל 330 cc. שלוש פחיות יחד מכילות 990 cc, שהם כליטר אחד השווה לשלושה לוגים של מים שאובים, הפוסלים את המקווה אם הם נמצאים לפני שיש שיעור מקווה של ארבעים סאה (כקוב) מים כשרים.
והוא הדין אם יש שם דלי, כוס או בקבוק, שהם כלי קיבול והופכים את מי הגשם הטהורים למים שאובים פסולים.
וכך נפסק בשלחן ערוך יורה דעה (סימן רא סעיף טו (בסוגריים הוספנו באותיות נטויות הסבר קצר): "...כל זמן שאין במקווה (וכן באוצר-מאגר רזרבה מתחת לגג המקווה) מ' סאה (922 ליטר, שזה כקוב, כ1000ליטר מי גשמים כשרים – ויש דעות שזה 455 ליטר, כ-1/2 או 726 ליטר, כ3/4 קוב ויש עוד דעות בהלכה), אפילו אם אינו חסר אלא כל שהוא (חסר אפילו קצת מ 922 ליטר), אם נפלו לתוכו ג' לוגים (ליטר אחד בערך) מים שאובים (כגון מדלי שעמד על הגג), פסלוהו  (כל המים במאגר-הרזבה הזה פסולים) ".
ממאגר הרזרבה הזה מזרימים מים לאוצר ההשקה ולאוצר הזריעה, ואחר-כך למקווה שהוא בור הטבילה, ואם חס ושלום נתערבו מים שאובים במי הגשמים בעודם על הגג, האשה טובלת במים פסולים ואין טבילתה כשרה.
לכן חשוב מאד לדאוג לכך שגג המקווה יהיה נקי מכל כלי שהוא, לפני ירידת הגשמים.
אולם אחרי שיש כבר קוב מי גשם כשרים במאגר הרזרבה, אין עוד לחשוש למים שאובים (כגון גשמים שירדו בתוך דלי שנשכח על הגג ועלו על גדותיו של הדלי) שנופלים אחר-כך לאוצר הרזרבה, כפי שנפסק שם בשלחן ערוך:
"...מקווה שיש בו ארבעים סאה (כקוב, 1000 ליטר מי גשם כשרים)... יכול לשאוב כל מה שירצה ליתן לתוכה (מותר להזרים בתוכה מים שאובים פסולים) והם כשרים (המים השאובים הפסולים נהיים כשרים מעתה, כיון שהם משיקים ומתערבים עם ארבעים סאה מי גשם כשרים), אע"פ שהם (המים השאובים) רבים (בכמות) על המים שהיו בתוכה תחלה  (היינו על מי הגשם הכשרים) ".
בחלק מהמקוואות נשארו מהחורף הקודם עוד ארבעים סאה (כקוב) מי גשמים באוצר הרזרבה. וכן יש מקוואות חדשים שתמיד נשארים בהם ארבעים סאה מי גשם כשרים במאגר רזרבה, מפני שחור הריקון ממנו לאוצר ההשקה ולאוצר הזריעה הותקן בגובה כזה שאפשר לרוקן את אוצר הרזרבה רק מעל ארבעים סאה (כקוב מי גשמים) ולא עד הסוף.
מכל מקום אם אין יודעים בוודאות שזו המציאות במקווה הזה, יש לנקות  היטב את גג המקווה לפני ירידת  הגשמים.
ב. מה שעוד יכול להיות על הגג, (מלבד כלי קיבול שהופכים את מי הגשם למים שאובים כפי שזה עתה למדנו) הם דברים שמטמאים את מי הגשם הטהורים אם הם עוברים דרכם, כגון יד אדם או צינור ברזל חלול או בגד וסמרטוט (ע' שם סע' טו), כפי שכותב השולחן ערוך (שם בסע' מח):
"הבא להמשיך (להזרים) מים למקווה, צריך שלא יהא בדבר המקבל טומאה, כגון מי גשמים שרוצה להמשיכם (להזרימם) למקום אחר לעשות מקווה, לא יאחז בידו דף ויעבירם עליו, אלא יניח הדף בקרקע ויסיר ידו משם בטרם יעברו המים עליו. וכן סילון (צינור) של מתכת, אסור להמשיך בו מים למקווה, שמקבל טומאה ".
לכן כאמור יש להקפיד מאד שמישהו יעלה לגג לפני עונת הגשמים וינקה אותו היטב מכל החפצים. ואמנם בדיעבד אם ירדו גשמים והיו בזמן הגשמים דברים או אנשים על הגג חייבת הבלנית לשאול שאלת רב, כי יש בזה הרבה פרטי הלכות בדיעבד וכאן כתבנו רק את העיקר איך לנהוג לכתחילה בגג של מקווה.
2.אוצר רזרבה
מהגג יורדים מי הגשם בכל המקוואות החדשים קודם-כל לאוצר (מאגר) רזרבה, שלרוב יכול להכיל כ-7 קוב מי גשם בלבד.
ובמקוואות הישנים, אלו  שאין להם כלל אוצר רזרבה, מי הגשמים יורדים מהגג ישירות לאוצר ההשקה  ואוצר הזריעה. אחד החסרונות בזה הוא, שזה לא מאפשר להחליף אוצרות אלה בקיץ, כאשר אין גשם. ולכן בונים היום את כל המקוואות עם אוצר רזרבה שמאפשר החלפת האוצרות בכל זמן שרוצים.
3.אוצר השקה
3א] הפעלת אוצר השקה
מאוצר רזרבה מזרימים (לרוב כפעם בשנה) מי גשמים ישירות לאוצר השקה, אחרי שהוא רוקן, נוקה ויובש לגמרי. מצד הדין אפשר להפעיל מקווה רק עם אוצר השקה, וכך יש עדיין מקוואות בודדים במושבים, וכן נמצא בחפירות ארכיאולוגיות כגון המקווה על ההרודיון, שלידו יש אוצר השקה בלבד. מכל מקום, כיום, ברוב המקוואות מהדרים לבנות גם אוצר השקה וגם אוצר זריעה, אף שכל אחד לעצמו כשר.
באוצר ההשקה יש רק מי גשמים, שעומדים שם לפחות שנה ובבור טבילה יש מי ברז חדשים ורעננים, שהם בעצם, מים שאובים פסולים (אם הם לא עברו הכשרה הלכתית דרך אוצר הזריעה. תהליך שנסביר בהמשך בנפרד). בין שניהם יש חור בקוטר 5 ס"מ לפחות. חור זה שיעורו הוא "כשפופרת הנאד", כלומר כפתח פיו של "נאד" שהוא כד לשתיה, כמו מימיה ותרמוס. ניתן למדוד את גודלו ידנית כפי שמובא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רא, סע' מ): "רוחב הנקב כשפופרת הנאד, שהוא כשתי אצבעות  ראשונים מהארבעה שבפס היד, מתהפכות בחלל הנקב בריוח".
עובי אצבע הוא 2 ס"מ. (אגב, מידה זו גם מקובלת היום בין המיילדות בחדרי לידה). שתי אצבעות הן 4 ס"מ ובריווח זה עוד 1 ס"מ  סך הכל 5 ס"מ לפחות ויש שעושים חור השקה של 6 ס"מ.
על הבלנית להקפיד לפני ובזמן הטבילות שחור ההשקה יהיה נקי ופתוח ולא סתום חלקית על ידי לכלוכים כשערות או פקק.
דרך חור זה משיקים ארבעים סאה של מי גשם הנמצאים באוצר ההשקה במשך כל השנה, ומכשירים את מי הברז החדשים הטריים שהוזרמו עתה לבור הטבילה אשר גודלו לרוב כ-3.5 קוב.
וכך מובא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן ר"א סעיף נב):
"הבא לערב מקווה פסול (בור הטבילה שבו מי ברז שאובים)... עם מקווה כשר (אוצר השקה שבתוכו מי גשמים), (כדי) להכשירו... צריך שיהא נקב שביניהם רחב כ"שפופרת הנאד" וקילוח (זרימת) המים יהיה כרוחב הנקב... ולאחר שנתערב הפסול (בור הטבילה עם מי הברז השאובים הפסולים) עם הכשר (אוצר השקה המכיל מי גשמים), אפילו רגע (אע"פ שלאח